גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יומא · דף מז:
ד"ה הדר פשטה וכו' ונ"מ אי טיבלא וכו'. כ' מהרש"א ולכאורה קשה וכו' ע"ש ולענ"ד גם אי טיבלא הוי היינו מעורבת קומץ ושירים והוי נמי שיריים שחסרו:
שם דטבל במשהו וכו'. הקשה מהרש"א דא"כ גם הקומץ במשהו ע"ש ולא ידעתי מה קשה לו הא קיי"ל טבל אוסר במשהו ותרומה בטלה בק' וס"ל להתוס' שגם כאן הטבל במשהו והקומץ בטל:
שם ד"ה ואמר מר וכו' ולה"ק וכו'. נ"ב דצ"ל ולה"ק כו' ולענ"ד גירסא שלפנינו בתוס' נכונה ולכאורה משמע דלקח הגהתו מדברי מהרש"א ולענ"ד כוונת מהרש"א לשלול גירסא אחרת שהי' לפניו ולפנינו הוגה שפיר:
שם גמרא בי"ן הביניים פש"ט ומח"ץ וכו'. נ"ל דצ"ל ומחק והיינו בעי' דמחוקות או גדושות ובסי' דפש"ט כלל כל האיבעיות עד התם שמתחילין פשיטא לי וצ"ל שגם בעי' דדבקיה לקומץ בדופני' דמנא הוא כמו פשיטא לי דקומץ טעון מתן כלי ונכלל בסימן דפש"ט והסימן הוא על איבעיות דר"פ דוקא ולכאורה חש"ב היינו חשב בחתיית גחלים ובחפינ"י היינו חשב בחפינת קטורת והוי שלא כסדר חשב בתחיית:
שם):
רש"י ד"ה מן הצד וכו' גב ידו למטה. נ"ל דר"ל אלא גב ידו למטה: