גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יומא · דף מא.
תוס' ד"ה סתם ספרא וכו' ועוד אפילו קיימא וכו'. הקשה מהרש"א דזה גם לפירושם לא יתיישב ע"ש ולענ"ד לפירושם יתיישב שפיר דכיון דמ"מ תנא בי' קרא הי' לו לעכב לר"י ועיקר הקושיא מר"י דסתם ספרא אליבי': (שם) ת"י ד"ה סתם ספרא וכו' לאו דוקא אי לא כתיב וכו' כצ"ל: (שם) ד"ה שיכול וכו' אבל במקום וכו'. ר"ל דאם אין שם פסוק אע"פ שהי' אפשר לעשות הק"ו בהיפך היינו מקיימים שניהם:
שם ד"ה והא הכא וכו' והפריש שתי בהמות וכו'. נ"ל דצ"ל שלש ומ"מ אינו מובן דהעולה היא כבש והחטאת כבשה והשלמים איל וע"כ מפורשים הם וכן חייבי עולה וחטאת העולה זכר והחטאת נקבה וצ"ל דמיירי שהפריש מעות על ג' בהמות על כל בהמה בפ"ע ולפ"ז אפשר דא"ש שתי בהמות דכבש וכבשה שוים בדמיהן אבל איל היא בן שתי שנים בשני סלעים וניכר הוא: