גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יומא · דף כט.
ד"ה ריחא וכו' יותר מדאכלו. משמע דר"ל שגם האוכלו מזיק לו לפעמים ומ"מ כשמריח בו ואינו אוכלו קשה לו יותר:
שם תוס' ד"ה אלא אפילו וכו' וקאמר התם דמלינה וכו' הקשה מהרש"א דא"כ ל"ל למימר התם דמלינה בראשו של מזבח ע"ש ולענ"ד נראה ליישב דאה"נ למאי דמשני שעשאום כמי שנטמאו וכו' א"צ לאוקמא כמ"ד אין לינה מועלת בראש המזבח ועוד אפשר לומר דלהקריב לכתחלה על דעת לפסול האברים לא אמרינן: