גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יומא · דף כד.
תוס' ד"ה מתרומת וכו' ואפילו לפירש"י י"ל דוהרים וכו' כצ"ל נ"ל:
שם ת"י ד"ה מתרומת מעשר וכו' כן תרימו אותה וכו' דלא חשיב אלא אלו כצ"ל נ"ל ור"ל אע"ג דבאמת מספקא לי' כל הני ספיקות לא חשיב אלא ב' ספקות וה"ה לאינך:
שם ד"ה וניסוך היין וכו' ואי הי' חשיב בהני וכו' הוה חשיב נמי ה' דברים וכו' כצ"ל נ"ל ור"ל דאם הי' רוצה למנות גם דברים שעל מזבח הפנימי באמת הי' חשיב ה' דברים:
שם ד"ה רבי רחמנא וכו' א"כ ועבדתם למאי אתא אבל איכא לאוקמי עבודת מתנה וכו' כצ"ל נ"ל. ור"ל אי לכל דבר מרבה עבודה שיש אחריה עבודה א"כ ועבדתם דמשמע עבודה תמה למאי אתא אבל אי לכל מרבה עבודת סילוק י"ל דאינו מרבה אלא תרומת הדשן דעבודה חשובה היא ועבודת מתנה דמשמע ולא עבודת סילוק ממעט הוצאת הדשן דלאו עבודה חשובה היא וע"ל ד"ה עבודת סילוק לא:
שם ד"ה לרבות וכו' וה"נ מוכח לקמן בסמוך ואימא וכו'. נ"ל שהכל דבור אחד:
שם שההנחה היתה אחר ההרמה וכו' ואם צריך הנחה בכהן וכו' כצ"ל נ"ל: (שם) ד"ה לאתויי וכו' דלא נגמרה המלאכה וכו'. ע"ל ע"ב ד"ה איכא: (שם) תוס' ד"ה אין בכלל וכו'. עיין במהרש"א עד אדרבה לפרוך לאידך גיסא דהוה לן וכו' כצ"ל:
(שם ע"כ):
ת"י ד"ה הא בחוץ וכו' לא כתיב מיעוטא וכו' כצ"ל:
שם רש"י ד"ה שסידר וכו' היו מסלקין את הנרות של זהב וכו' עיין בזה במנחות (דף פ"ח ע"ב) ודו"ק:
שם ד"ה הצתת אליתא וכו' כגון שקרבה מערכה לכלות וכו'. לא ידעתי אמאי לא מפרש בתחלת הדלקת המערכה כדאיתא במשנה ד' פ"ב דתמיד ע"ש וצ"ע:
שם תוס' ד"ה והמקטיר וכו' תימה לי וכו'. נראה שלא הי' בגירסתם והממצה:
שם אף בעולת העוף. ר"ל וכ"ש בשאר זבחים כמ"ש בסוף דבריהם: (שם) גמרא כדי להרגיש וכו'. ומ"מ לא סגי בהאי טעמא לחוד לתקן פייס כדלעיל (דף כ"ב ע"א) אם לא מפני שבאו לידי מחלוקת: