אור ברסלב
גנזי יוסף יומא › דף כב.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

יומא · דף כב.

דף כא.

תוס' ד"ה שאני מיגנא וכו' כיון דכשרה ביום וחביבא להו וכו'. עיין במהרש"א ולא הבינותי לפירושו אמאי כתבו התוס' וחביבא להו הא לאיכא דאמרי לאו בחביבות תליא מלתא לכן נ"ל שהקשו לב' הלשונות וכיון דכשרה ביום קאי לשניהם וללשון ראשון מסיימי וחביבא להו דאמאי הוצרך לומר דכיון דסוף עבודה דיממא היא חביבא להו וע"ז מקשה האי נמי וכו' נימא דהיא גופא כשרה ביום ולכן חביבא להו ולא"ד מסיימי דאכתי ליכא אונס שינה ולא יצטרך לומר שאני מיגנא ממיקם:

שם גמרא מי שזכה בתרומת הדשן יזכה וכו'. נדפס תיבת יזכה בין חצאי עיגול ונ"ב צ"ל זכה ולענ"ד גי' יזכה עיקר לפי מ"ש התוס' דלאחר שזכה מי שזכה בתה"ד אמרו שהוא יזכה בסידור המערכה:

שם ת"י ד"ה בזמן וכו' שלא להראות כחו עושה כן וכו' נ"ל דמעיקרא לא ניחא להו לומר דרצין עקב צד גודל דמשמע להו שהיו רצין להראות כחן ואין דרך הרצין להראות כחן לרוץ עקב בצד גודל והשתא כתבו שלא להראות כחו עושה כן אלא וכו' ור"ל שהיו ממהרין לעלות בכבש כמו שצריך לילך בשעת עבודה:

שם ד"ה הממונה וכו' פי' וכו'. נ"ל שגם הם פירשו הצביעו לשון אצבע כפירש"י וכ"ה בערוך ערך צבע אלא שבאו לפרש סדר הגורל ומפורשים שהכהנים היו מכוונים ביניהם מנין שהממונה אמר להם שיכוונו ביניהם מנין ולא כדמשמע מפירש"י שהממונה הי' מוציא מפיו המנין [ובערוך כ' שהגדול אומר נחשוב ס' או ע'] ובסוף דבריהם הוסיפו שלא היו מודיעין להממונה המנין שכוונו ביניהם ומפורש בערוך עד אחר שנטל מצנפת של א' מהם ור"ל דקודם שנטל המצנפת אפשר שידע כמה כהנים יש והי' יכול ליטול המצנפת באופן שיסיים המנין במי שרוצה אבל כשלא ידע אז המנין שהסכימו ביניהם שוב אין בידו לתקן אח"כ:

שם ד"ה הרי איברים וכו' ועוד דלמ"ד וכו'. נ"ל דמכאן עד סה"ד אין לו שייכות כאן והוא כפול לקמן (דף כ"ו ע"ב) ד"ה ושנים בידם ושם מקומו ויש כאן ט"ס וצ"ל דהוו בזיכין בפייס השני חשיב וכו' וא"ת למה היו עושין בפייס שני כיון שהיו וכו':

שם ד"ה תקנתא וכו' ואין נראה וכו'. נראה שלא הי' בגירסתם מה שסיים בפירוש רש"י שלפנינו ומעיקרא בעי פייס וכן בדבור שלפ"ז וכי משום תקלה וכו' דמשמע מזה שמקשה וכי מעיקרא לא תקנו פייס דסברו שלא יהי' חשוב בעיניהם הא כיון שהוא מסדר המערכה ושני גזירי עצים מעיקרא נמי עבודה חשובה הוי והי' לה לתקן פייס קודם שראו שבאו לידי תקלה אבל הת"י לא פירשו כן דבריו אלא וכי משום תה"ד תקנו הפייס הא משום סידור המערכה ושני גזירין תקנוהו:

שם ד"ה קמייתא וכו'. נ"ל דבפירוש ראשון פירשו שרצו ד' אמות וכל הקודם להלן מד"א זכה ולפירוש הר' יוסף רצין לכבש וכל הקודם לתוך ד"א ראשונות של כבש זכה וא"כ זכה בפסיעה ראשונה וכוונתם דקשה לפ"ז אמאי קרי לי' קודם בארבע אמות:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה