אור ברסלב
גנזי יוסף יומא › דף יב:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

יומא · דף יב:

דף יב.

תוס' ד"ה אלא לאו וכו' א"כ לימא דהא א"ב וכו'. לכאורה לפי אוקימתא זו דמיירי ביה"כ א"כ אין מניחין תפילין ולא ציץ בעת שמשמש בד' בגדים והי' יכול ללבוש מגבעות רחבה וקושייתם לא שייכא אלא לאוקימתא לא לעולם בשאר ימות השנה אלא דלא מסתבר להו לומר שהיה שנוי בכה"ג במצנפת בין יוה"כ לשאר ימות השנה וגם בקרא כתיב מצנפת גם ביוה"כ ולא מגבעות לכן הקשו על המוקדם בגמרא:

שם):

רש"י ד"ה אינו ראוי וכו' ככהן הדיוט. נ"ל דכאן הס"ד ואח"כ מתחיל דבור בפ"ע ושייך (לדף י"ג) (שם) תוס' ד"ה כ"ג וכו' ותימה וכו'. ר"ל דהא ודאי דטעמא בקודש אינו מועיל דנימא דעי"ז יהא ראוי להיות כ"ג מדאורייתא דאם לא יהי' לא כ"ג ולא כ"ה ג"כ אין איסור משום מעלין בקודש דאין חיוב להעלותו דוקא אלא שלא יורידוהו וע"כ דבלאו האי טעמא הוא כ"ג מדאורייתא וא"כ למה צריך טעם דמעלין בקודש שלא יהי', כ"ה הא אסור לו לשמש בבגדי כ"ה:

שם ת"י ד"ה שני וכו' עבודתו משל מי. ר"ל הפר והאיל:

פר ואיל של וכו' כצ"ל:

משלי יהו קריבין. דברים אלו עד לאו אהא כ"ג ליתא בירושלמי לפנינו ונ"ל פירושו שבקש מהמלך שיהו משלו יהי' גם אח"כ כ"ג:

ואם משל כהן שעבר. ר"ל להכ"ג קרא כהן שעבר כיון שעבר ולא עבד היום א"כ לא יהי' אח"כ כ"ג. משמע דכיון דקיי"ל דראשון חוזר לעבודתו והשני אינו כ"ג אח"כ יש לו לפר ואיל [כצ"ל] להיות קרבין משל כהן שעבר ר"ל משל הכ"ג:

שם מיהו אומר רבינו וכו' משלו או משל כ"ג וכו' כצ"ל. ור"ל וכיון דקרבו משלו רצה להיות אח"כ כ"ג בקביעות וע"ז השיב לו דאע"פ שקרבו משלו לא יהי' אח"כ כ"ג וא"כ משלו קריבין:

שם ואמאי נקט שעבר וכו'. ר"ל דמשמע דכהן המשמש מביאו ולא כהן שעבר ולפי' ריב"א צריך לפרש דכהן המשמש היינו כ"ג וכהן שעבר היינו זה שנתמנה תחתיו אמאי קרא לי' שעבר הא עדיין לא עבר אלא יעבור אחר יו"כ אלא משמע דכהן המשמש היינו השני שנתמנה ומשמש תחתיו ושעבר היינו הראשון שעבר היום ולא שימש:

שם איתא בכל זמן אפילו וכו' כצ"ל. ור"ל דלעולם כהן שעבר היינו השני והא דקרי ליה שעבר לומר דאפילו אחר יו"כ שכבר חזר ראשון לעבודתו והשני עבר אין ביניהם אלא דברים אלו דאי הוי נקט שיעבר ה"א דדוקא כ"ז שלא חזר ראשון עדיין לעבודתו אין ביניהם אלא דברים אלו אבל שחזר ראשון לעבודתו והשני עבר יש חילוק הרבה ביניהם:

שם וכפי' ריב"א משמע וכו' כצ"ל נ"ל. ור"ל מדקתני זה וזה שוים בעבודת יוה"כ משמע דאפילו בזמן שכהן שעבר עושה עבודת יוה"כ אפ"ה הפר הוא של כהן המשמש והתם פשיטא להו דכהן המשמש היינו הראשון ושעבר הוא השני דהא נקט שם גם עשירית האיפה שמקריב בכל יום גם אחר יו"כ ואחר יו"כ פשיטא דהשני נקרא שעבר דהא ראשון חוזר לעבודתו:

שם כשרות הן בו כמו בכהן וכו'. ור"ל דהתם מיירי ביו"כ אחר שהכ"ג טהור ועובד העבודה ואפ"ה אם עבד גם השעבר מקצת עבודות כשרות ואז פשיטא דהפר הוא של הראשון:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה