גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יומא · דף יא:
ד"ה יצאו אלו וכו' דאלו לרבנן חייבת וקשה אמאי וכו' ולקמן פרשתי דלא כר"י מיתוקמא כצ"ל ור"ל דלקמן (דף י"ב ע"א) הא בתי כנסיות כתבו דמ"ד לר' יהודה מפני שהן קודש לא ס"ל טעמא דדירה בע"כ לא שמיה דירה א"כ לפי מה דאמרן לעיל דטעמא דר"י משום דירה בע"כ לא אתיא הך ברייתא כר"י א"נ ר"ל דאוקימתא דדירה בע"כ לא שמה דירה לא מיתוקמא כר"י ודו"ק:
שם ד"ה הכל מודים וכו' לטלטל בתוכו ומשמע דהיינו וכו' ה"ק ובעינן הנחה ע"ג מקום דע"ד ודלא כרב חסדא וכו' י"ל שסתם חורי וכו' כצ"ל: (שם) והא דקאמר התם וכו'. ר"ל אין פירושו דלית בהו ד' ולא הוי רה"י דהא מ"מ הוי רה"י כיון דמפולשין לרה"י והוי חורי רה"י אלא דבעינן הנחה ע"ג מקום ד':
שם דלא בעי התם וכו'. ר"ל (בדף ז' ע"א) נעץ קנה ברה"י וכו' ועיין בה"ה פי"ד הי"ז:
שם וא"ת לוקי הך משנה וכו'. לפי מה שתירצו לעיל מדקתני סיפא וכו' נתיישבה גם קו' זו וכן בתוס' כאן ובשבת (דף ז' ע"ב) ד"ה והלכה ונחה תירצו גם קושיא זו בתירוץ זה וכאן באו לומר דקו' זו בלא"ה אפשר לתרץ:
שם ד"ה דתניא בה"כ וכו' מנגעים למזוזה וכו'. לכאורה הול"ל ממזוזה לנגעים ונ"ל דנקטו בלשון זה משום קושייתם שהקשו ממ"ש לעיל (דף י' ע"ב) ד"ה ור"י סבר דאע"ג דאין מטמא בנגעים לא פטור ממזוזה ה"ה כאן אפילו הברייתא דס"ל שאינה מטמאה בנגעים יכול לסבור שחייב במזוזה ועמ"ש שם בעזה"י:
שם תוס' ד"ה שאין בו וכו' גבי אביי ורבא וכו' א"ל רבא לאביי וכו'.
הוגה בגליון רבה אכן בגמרא שם איתא רבנן ואביי וכו' א"ל רבנן לאביי ונ"ל דכצ"ל גם כאן. ועיין במהרש"א עד י"ל דהתם כצ"ל: