גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יומא · דף טז.
תוס' ד"ה הא מני וכו' המדקדק יבין וכו'. ר"ל שגובה הכבש הי' ט' אמות כגובה המזבח ואורך הכבש ל"ב אמות בקרקע כדאיתא במשנה פ"ג דמדות מ"ג נמצא דכשירד ט' אמות הי' ארכו מצפון לדרום ל"ב אמות וכשירד רביעית גבהו שהוא ב' אמות ורביע הי' ארכן מצפון לדרום שמונה אמות והוא יותר מחצי הדרומי של רוחב הפתח שלא הי' המזבח עומד כנגדו שלא הי' אלא ה' אמות וכנגד חצי הצפוני עמד המזבח:
שם ת"י ד"ה מאן חנא וכו' מפי רבותיו קשה היכי מוכח דמדות ראב"י הוא מדלא אתיא כר"י ומה הוכחה וכו' כצ"ל נ"ל ודוקא לפי' רבותיו קשה להו דלפירש"י לא אמר רב אדא בר אהבה אלא דמתניתין דתמיד ר"י הוא אבל מתניתין דמדות יהי' מי שיהי' וכמ"ש רש"י דל"ג ראב"י הוא אלא לאו ר"י הוא אבל לפי' רבותיו דר"א ב"א בא למצא תנא דמתניתין דמדות כוותי' ממילא כשדחה דא"א לאוקמא כר"י צריך לפרש אלא מאן וכיון שלא הביא תנא אחר ע"כ דגרסינן ש"מ ראב"י הוא כאוקימתא קמייתא ולכן קשה להו שפיר ודו"ק. ועיין בתוס' סד"ה רובא:
שם רש"י ד"ה כל היקף וכו' במזרחו. נ"ל דכאן הס"ד ואח"כ מתחיל דבור חדש היכל וכו':
שם תוס' ד"ה מן השלחנות וכו' מדיחין אותם ג"פ במעוטה על שלחנות וכו' כצ"ל:
שם ד"ה רובא וכו' למה לא פי' וכו'. עיין במהרש"א עד ה' אמות וחצי וכו'. ר"ל דגובה קרקע עזרה למעלה מקרקע הר הבית י"ג אמות וחצי כמ"ש רש"י ואמה עד כניסת היסוד נשאר גובה הפתח ה' אמות וחצי: