גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יבמות · דף קי.
רש"י ד"ה כונס שאינה וכו' שכשם שנכנסה ברמיזה וכו'. לא הי' צריך להאי טעמא דהא בלא"ה האשה יוצאת לרצונה ושלא לרצונה כדלקמן דף קי"ב ע"ב) במשנה אלא חדא מתרי טעמי נקיט:
שם תו' ד"ה וחרשת וכו' וא"ת וכו'. לא ידעתי אמאי לא מתרצי דלעיל מיירי בקטנה שקבל אבי' קידושין וכאן מיירי בקטנה יתומה דלא הוי קידושין דאורייתא אבל חרשת שאינה באמר ואמרה לא שייך חליצה כלל אע"פ שאין קידושין דאורייתא ולכן אפילו רב גידל ואביי דלא מחלקו בין חרשת מעיקרא לפקחת ואח"כ נתחרשה מ"מ בקטנה מחלקו וצ"ע. אכן לקמן סוף ע"ב משמע שגם קטנה יתומה תמתין עד שתגדיל: