גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יבמות · דף קטו.
תו' ד"ה אמר ר"י וכו' ונראה לר"י וכו' דבריהם כאן ודברי המפורשים צריכין ביאור והנלענ"ד בביאור דברי התו' דלפי מה שפי' ר"י דאביי מפרש טעמא דב"ה משום דיש תנאי בנישואין גרסינן כגירסא שלפנינו אר"י אמר שמואל ואפילו בנבעלה יש תנאי לב"ה וכן ס"ל לשמואל וצריך לפרש טעמי' דרב ואפשר לומר בג' אנפי או דרב אינו מפרש טעמא דב"ש לפי שאין תנאי בנישואין אלא כרבה ורב יוסף או כרב פפא או כרבא דלקמן וס"ל דלכ"ע אין תנאי בביאה ובנכנסה לחופה ולא נבעלה יש תנאי וכ"ע ס"ל דמידע ידעי דנישואי קטנה דרבנן היא ואינו ענין לתנאי אלא דפליגי כמו שמפורשים הנך אמוראי דלקמן ואפשר עוד לפרש דרב מפרש נמי טעמייהו דב"ש לפי שאין תנאי בנישואין וס"ל דב"ה ס"ל ג"כ אין תנאי בנבעלה אלא טעמייהו משום דמידע ידעי ובלא נבעלה ס"ל דיש תנאי וא"צ לטעם מידע ידעי ודלא כסוגיא דהכא ואפשר עוד לפרש דרב מפרש ג"כ טעמייהו דב"ה לפי שיש תנאי בנישואין וכרבה דבטעות אשה גרידותא מודה רב ולפי ב' פירושים אלו א"ש בין אם נגרוס כאן אר"י אמר שמואל ובין אם נגרוס אמר ר"י אמר רב אלא מה דמסיק וב"ה מידע ידעו וכו' אינו מדברי ר"י אלא סוגיא דידן ס"ל כן ביי לא ס"ל כן אבל לפי פי' ראשון שכתבתי ע"כ גרסינן כאן אר"י אמר שמואל ואח"כ כתבו וסוגיא דהכא כעולא א"ר אלעזר וע"ז סיימו דגרס הכא אר"י אמר רב דהא משמע בסוגיא דידן שגם בלא נבעלה ס"ל לב"ה הטעם משום דמידע ידעי אבל מודו דאין תנאי כנ"ל לפרש דברי התוספות ולשון רבותינו המפורשים מגומגמים בעיני דמלשון מהרש"ל משמע דמ"ש התו' אח"כ וגרס הכא אר"י אמר רב קאי גם לאביי ולא ידעתי מנ"ל הא ולפי פירושו תקשה מנ"ל להתו' לומר כן הא שפיר טפי לגרוס אמר שמואל וכמ"ש וכ"כ מהרש"ל אח"כ דלר"י לחנם מחק ריב"ן שמואל וגרס רב אבל גם זה תמוה דריב"ן שפיר מחק לפי סוגיא דידן וכמ"ש התו' אליבא דרב מפרש מהרש"ל כפי' ב' שכתבתי ומ"ש אח"כ ולא חש לקושיא דתו' וכו' אינו מובן לי דודאי לעיל הקשו שפיר דמשמע מלשון הגמרא דטעמא דמידע ידעי קאי גם אלא נבעלה אבל השתא שכ' ר"י דסוגיא דהכא לא אתיא כאביי שפיר יכול אביי לומר טעמא דב"ה בנבעלה משום דמידע ידעי ובלא נבעלה משום דיש תנאי ודלא כסוגיא דהכא והנה מהר"ם הלך ג"כ בשיטת מהרש"ל דלרב טעמא דב"ה בנישואין משום דמידע ידעי ובלא נבעלה משום דיש תנאי ומ"ש אלא לפי שאין תנאי וכו' דטעמא דב"ה לפי שאין תנאי הוא ט"ס וצ"ל שיש תנאי ומ"ש שגם לאביי גרסינן אמר רב לא ידעתי מי דחקו לכך וכמ"ש אכן מהרש"א מפרש כפי' הג' שכתבתי לעיל דלאביי גם אליבא דרב טעמא דב"ה משום דיש תנאי משום דמודה רב בטעות אשה גרידותא וגם מדבריו משמע דמ"ש התו' וגרם הכא אר"י א"ר קאי גם לאביי והוא תמוה לענ"ד וכמ"ש ונ"ל דמ"ש בתו' שלפנינו וסוגיא דהכא כעולא אר"א דאמר התם המקדש ע"ת ובעל ד"ה צריכה הימנו גט דאין תנאי בנישואין לא הי' כתוב בתו' שלהם לכן הי' משמע להו דמ"ש התו' וגרס הכא וכו' קאי אליבא דאביי והוצרכו לדחוק ולפרש דאפשר לומר כן אבל לפי מ"ש בתו' שלפנינו א"ש בפשיטות אכן מדברי מהרש"ל משמע קצת שהי' כן בתו' שלפניו ע"ש ודוק וצ"ע. וגי' הב"ח משמע כפי' מהרש"א אלא שמה שנרשם דלשמואל בנכנסה לחופה וכו' הוא ט"ס דהא זה קאי אליבא דעולא וצריך לרשום על אלא משום דיש תנאי בנישואין ויכול להיות שגרס אליבא דאביי אר"י א"ש אלא דמ"מ צריך לפרש טעמא דב"ה אליבא דרב וכמ"ש וניחא ליה לפרש כן ע"פ שאפשר לפרש בב' אופנים אחרים שכתבתי ואין להאריך יותר. שוב ראיתי דס"ל לרבותינו המפורשים דלא נראה דפליגי אביי ועולא אי גרסינן אמר שמואל או אמר רב וכיון דלעולא צ"ל דגרסינן אמר רב גם אביי גרס כן:
שם דרגילות הוא או שיודע וכו'. נ"ל דתיבת או מיותר ור"ל דרגילות הוא שיודע לו קודם הנישואין שלא נתקיים התנאי וימנע מלישא: