אור ברסלב
גנזי יוסף יבמות › דף קח:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

יבמות · דף קח:

דף קז:

ד"ה אזיל וכו'. נ"ב בשם הב"ח דקאי על המקשן שהקשה מיאון דידיה נמי וכו' וכוונתו מבואר דעל מיאון דחבריה דלא מבטל גיטא דידי' לא שייך להקשות בלא גט נמי די"ל דידע סברא דהא כבר שבשא ולא אישתבשא אלא על המקשן שהקשה מיאון דידי' נמי ולא ידע סברא דכבר שבשא הקשו שהיה יכול להקשות בלא גט:

שם רש"י ד"ה לאיסור לאו וכו' ולא הוי גיטה כלום. לכאורה לא הי' צ"ל ולא הוי גיטה כלום אלא ולא הוי נישואין אלו כלום והוי כזנות ומותרת לחזור לראשון ואם ס"ל טעם דמכרת ברמיזותיו וקריצותיו א"כ מהאי טעמא גם גיטה לא נימא דלא הוי כלום ונ"ל שהוצרך לזה דאפילו נתגרשה משני ואח"כ מיאנה בשלישי שתהא מותרת לראשון:

שם גמרא ותתייבם צרתה וכו'. עיין במהרש"א שמיישב גירסא זו ובהגהות קרני ראם תמה עליו דקיי"ל צרת שניי' מתייבמת וכ"פ בש"ע סי' קע"ד ס"א ובאמת היא קושיא גדולה אלא שיותר מזה תמהתי דבסי' קע"ג סי"ג כ' דצרתה חולצת ולא מתייבמת וצ"ע שוב מצאתי בביאור הגר"א סי' קע"ג ס"ק כ' שעמד בזה והקשה ג"כ על המהרש"א והגי' בש"ע אשת אחיו מאמו ע"ש ולפ"ז צריך למחוק מ"ש בש"ע שהיא שניי' לו ועדיין צ"ע. עוד כ' בהגהות קרני ראם דכשמיאנה אסורה ליבם דכל שמיאנה בו אסורה עליו כדלעיל (דף ק"ז ע"ב) ולענ"ד לעיל מיירי כשלא מיאנה בבעלה אלא ביבם ומטעם דנראה כאש אחיו וכמ"ש הב"ש שם ס"ק י"ז אבל כאן כשמיאנה בבעלה אי נימא שיש מיאון לאחר מיתה אין טעם לאוסרה ליבם גם מ"ש דכשממאנת באחיו אפשר דנעקר גם הקידושין הראשונים ולא הויא שניי' כלל לענ"ד יותר מסתבר לומר דמ"מ הויא שניי' כדאמרינן לעיל דבשעת נפילה נראית כצרת ערוה ה"נ שעת נפילה הויא שניי' ואפילו נימא דלא אמרינן כן כשמיאנה בנישואין הראשונים כמ"ש רש"י ותו' משום דדרבנן היא מ"מ כשלא מיאנה אלא באחיו ודאי מסתבר לומר כן וצ"ע בכ"ז:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה