גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יבמות · דף פט:
תו' ד"ה משתעמוד וכו' דמ"ש מקידושין וכו' עיין במהרש"א עד הל"ל נמי משתעמוד בקומתה ותיבעל למ"ד וכו' ואין דבריו מובנים לי דלמ"ד ביאה אירוסין עושה ודאי לא מהני שתיבעל דהא ארוסה אינו יורשה וצ"ל דכוונתו שתיבעל ואח"כ תכנס לחופה אלא דהו"ל להשמיענו שגם האירוסין יהי' אחר שתעמוד בקומתה אבל לא ידעתי אמאי נקיט שתיבעל ולמ"ד אירוסין עושה אמאי לא כ' שתתקדש אחר שתעמוד בקומתה ואפשר דניחא ליה למנקט בלשון שאמר ר"א אבל באמת לא דמי דלר"א לא מהני קידושין וצריך דוקא ביאה:
שם ד"ה משתגדיל וכו' דהפקר ב"ד הפקר עיין במהרש"א עד אולי דר"ח לא ידע וכו' ולא ניחא ליה לומר לר"ח דלא רצו לעקור אלא כשתגדיל ותיבעל דכיון דעקרו הי' להם לעקור בכל גווני ודוקא לענין הפקר ב"ד הפקר שייך לחלק בזה: