אור ברסלב
גנזי יוסף יבמות › דף עא:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

יבמות · דף עא:

דף עא.

גמרא והתניא כיון שיצא וכו' עיין מהר"ם עד חוץ לפרוזדור ח' ימים וכו' כצ"ל:

שם רש"י ד"ה הזאה וכו' ואית דמפרש להאי הזאה וכו' כצ"ל:

שם תו' ד"ה ערל וכו'. עיין מהר"ם על בלאו הכי לבד מטומאת וכו' כצ"ל:

שם ד"ה לא ניתנה וכו' כדאמר בב"ר וכו'. נדפס המ"מ פ' ס"ד ובגליון וכ"ה בגמרא יומא ולענ"ד כוונת התו' להא דאמר בב"ר פרשה מ"ז הכא את אמר בשר ערלתו ולהלן [ר"ל אצל ישמעאל] את אמר את בשר ערלתו אלא אברהם ע"י שנתמעך ע"י אשה כתיב בשר ערלתו ישמעאל שלא נתמעך ע"י אשה כתיב את בשר ערלתו ופירש"י בחומש שהוצרך לפרוע הרי בפירוש שאברהם פרע את ישמעאל וכ"ש א"ע אם הי' צריך לכן ניחא להו להביא משם ומ"ש דאפילו עירוב תבשילין קיים הוא נתינת טעם אמאי פרע מילתו כיון שלא נצטוה ע"ז כתבו הטעם דאפילו עירוב תבשילין קיים וכוונתם לגמרא דיומא וכ"מ דהא בב"ר פ' ס"ד לא נזכר אלא עירובי חצרות ולא הי' להם לשנות לשון המדרש אלא כוונתם לגמרא זו:

שם ד"ה ב"ק גרס א"כ מאי שוב משמע שלא הי' בגירסתם כמו שהוא לפנינו בגמרא אלא לאו לפריעה אלא מלשון א"כ משמע דמאי שוב הוא לתרץ קו' ודלמא הנך דלא מהול ומאי שנית בעיא באנפי נפשי' הוא:

שם ד"ה סוף מילה וכו' וי"ל דאין לנו לומר וכו'. צריך ביאור לפי זה מאי קאמר א"כ מאי שוב וגם למה הביא קרא דיהושע ונ"ל דבלא קרא דיהושע אפשר לומר דבכלל מילה גם פריעה אבל כיון דביהושע כתיב פריעה בפירוש ש"מ דאינו בכלל מילה וא"כ כיון דלא כתיב פריעה באברהם ש"מ שלא נצטוה ופריך דלמא הנך דלא מהול וגם ביהושע לא כתיב פריעה בפירוש דהוי בכלל מילה ומשני א"כ מאי שוב אלא לאו לפריעה ואינו בכלל מילה וכיון דבאברהם לא כתיב ש"מ לא נצטוה:

שם ד"ה מ"ט וכו' וא"ת וכו' אבל הילודים במדבר שלא מלו וכו'. ר"ל ולדעת פרקי דר"א ומגילת סתרים מלו ולא פרעו מ"מ לא אכלו קדשים והיו מותרים בבשר תאוה:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה