גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יבמות · דף נח.
גמרא אבל חופה דלא קנה לה וכו' לפירש"י שכתבו התו' לעיל ד"ה רב אמר דהסוגיא אתיא כר"ה דאמר חופה קונה צריך לפרש כאן דר"ל דלמא ס"ל לר"מ דחופה אינו קונה:
שם רש"י ד"ה ופרכינן דכוותה וכו'. עיין במהרש"א בתו' ד"ה דכוותה עד ואע"ג דחופה לא שייך ביבמה וכו' ולפי דבריו צ"ל דללשון ראשון של רש"י קשה תרתי חדא דהא לאו בת אשקויי היא ועוד דהא בעינן שקדמה שכיבת בעל לבועל וצריך לומר שבא עלי' יבם ולא ידעתי מי הכריחו לזה דמשמעות לשון רש"י משמע דללשון ראשון שייך חופה ביבמה והוי שפיר בת אשקויי ולא קשה אלא דהא בעינן שקדמה שכיבת בעל לבועל וצריך לאוקמי שבא עליה יבם ולפ"ז יש חילוק בין הני תרי לישני בתרתי דללשון ראשון לא קשה אלא דבעינן שק שכיבת בעל לבועל אבל שפיר בת אשקויי היא וללשון שני איפכא דלאו בת אשקויי היא ומשום שקדמה שכיבת בועל לא חיישינן: