גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יבמות · דף מא.
ד"ה הך וכו'. עיין במהר"ם עד נ"ל דכן צ"ל דלעיל וכו' נ"ל דר"ל וכו' לב"ד כשלאה חולצת וכו' כצ"ל ובתוס' צ"ל קרובתה כשנשואה לאחין וכו': (שם) גמרא ר' אלעזר היא וכו'. עיין במהרש"א עד וי"ל בדוחק וכו' נ"ל דר"ל דרב ס"ל דמהאי טעמא דלא מתסר מנפילה ואילך הוי כיבמה שהותרה ומותרת לרבנן כרב ולר"א גם אז אסורה ושמואל ס"ל דמהאי טעמא דלא מתסר מנפילה ואילך עדיף מיבמה שהותרה ולכן מותרת לרבנן אבל יבמה שהותרה ונאסרה אחר נפילה גם לרבנן אסורה. ומ"ש מהרש"א עו"ד אך צ"ע וכו' לא הבינותי דאי נימא דר"א מודה בזיקה דרבנן א"כ ברייתא דג' אחין דלא כמאן ורב המנונא מתיב מברייתא זו דס"ל דככ"ע אתיא ומודו רבנן בנאסרה מנפילה ואילך ומשני דר"א היא אבל לרבנן מותרת ודחה אימר דאמר ר"א היכא דלא חויא בשעת נפילה אבל היכי דחזיא בשעת נפילה לא פליגי וע"כ הא דאסורה בברייתא זו היינו משום דאתסר מנפילה ואילך ובזה לא אשכחן דפליגי ר"א ורבנן וברייתא סתמא קתני דאסורה בין לר"א ובין לרבנן הדר אמר אין דאשכחן דר"א אוסר אע"ג דחזיא בשעת נפילה וע"כ נימא שגם בדרבנן אוסר וברייתא כר"א אבל לרבנן מותרת אבל דנימא שגם לר"א מותרת בדרבנן כיון דחזיא בשעת נפילה אע"ג דאתסר מנפילה ואילך זה א"א דא"כ ברייתא זו דג' אחין כמאן וס"ל לרב דר"א אומר משמע דפליגי רבנן אע"ג דאתסר מנפילה ואילך אפילו בדאורייתא וכ"ש בדרבנן ושמואל ס"ל דלא פליגי כיון דאתסר מנפילה ואילך ודוק: