גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יבמות · דף לא.
לא/א
ד"ה מידע ידעי וכו' דאי קדיש וכו' עיין במהרש"א עד לא אתי מיני' חורבה וכו' ר"ל דליכא למיחש שמא ישא אותה איש אחר דהא בעלה הראשון מת ואפילו אי לא הוי גט פנוי' היא ומש"ה לא שייך הכא לומר שקידש לאחותה קודם שמת ויאמרו גירושין גמורים היה ואחותה היא א"א ואי קדשה אחר לא הוי קידושין דהא מ"מ השתא שמת הראשון היא פנוי' אבל ק"ל שהיה יכול לומר שקדשה אחר בחיי הראשון ואתי למימר דהשתא פנויה היא ולפי מ"ש מהרש"א אח"כ דאפילו אחר שגרשה אין קידושין תופסין באחותה ניחא ומ"מ הי' יכול לומר שקידש למגורשת אינש דעלמא בחיי בעלה והדר קידשה אחר לאחר מיתת בעלה ויאמרו דקמא קידושין ולא דבתרא וחדא גוונא נקיט: (שם) תו' ד"ה נפל הבית וכו' כאן יש תימה וכו'. ר"ל דבחיי בעלה ודאי לא שייך לומר בחזקת היתר לשוק עומדת דהא בחזקת איסור א"א עומדת אלא שהיתה בחזקת דכשימות בעלה תהא מותרת לשוק ועתה בעלה מת לזה הקשו שהרי ג"כ היתה בחזקת דאם תמות הערוה תהא מותרת ליבם והרי גם הערוה מתה ואין ידוע מי מת ראשון ולא דמי לגירושין דכיון שהגט הוא ספק ומיתת הבעל ודאי לא אתי ספק גט ומפקיע חזקת היתר שהי' לה כשימות הבעל אבל כאן גם מיתת הערוה הוא ודאי ושניהם בספק מי מת ראשון: