אור ברסלב
גנזי יוסף יבמות › דף כח:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

יבמות · דף כח:

דף כח.

ותתייבם כיון דמדאורייתא וכו'. נ"ל דלא מקשה אלא על איסור מצוה דהיינו שניות כמשנתינו (דף כ' ע"א) אבל איסור קדישה חייבי לאוין אע"ג דמדאורייתא עשה דוחה ל"ת אפשר לומר דהיינו כשא"א לקיים שניהם אבל כאן דאיכא צרתה אפשר לקיים שניהם לייבם צרתה שפיר ס"ד דהוי כמו ערוה וכ"ש חייבי עשה וע"ל (דף כ' ע"ב) ודוק:

שם ואי אשמעינן הכא וכו'. עיין במהרש"א עד דהאי נמי ידעינן מההוא דפ"ב ולא הבינותי דבפ"ב ליכא למגזר משום שני ולעיל אמרינן דברישא דכאן איכא למגזר משום שני וכאן קיימינן אי לא אשמעינן רישא וא"כ לא הוי ידעינן היכי דאיכא למגזר משום שני ולענ"ד איפכא הול"ל דא"כ הך דפ"ב למה לי דהא מכאן שמעינן דאע"ג דליכא חד דמוכח מותר לכן הוצרך לומר דכאן ג"כ איכא מוכח ועיין ברשב"א וריטב"א שכתבו לתרץ אמאי לא נשמע סיפא דכאן מההיא דפ"ב ואפשר לפרש בדוחק דברי מהרש"א דכוונתו ג"כ כמ"ש. ומ"ש ואפשר מהרש"א דלקמן גבי איסור מצוה ה"מ למיעבד הך צריכותא דהכא נ"ל דס"ל להגמרא דכיון דתרוייהו לא משום חשש בעובדא דהכא אלא משו בעלמא כיון דשמעינן בערוה דאין חילוק בין מוכח א' ובין ב' מוכיחים לא שייך לחלק ביניהם באיסור מצוה אבל מטעם דאיכא למגזר משום שני בעובדא דהכא שייך שפיר לחלק ביניהם כנ"ל:

שם רש"י ד"ה תרוייהו וכו' אלא זו וכן זה וכו' כצ"ל נ"ל: (שם) ד"ה באונסין וכו' ובא שמעון ואנס וכו'. נ"ל דה"ה נשא וע"ל בפ"ק: (שם) ד"ה ומשום צרה, צ"ל משום צרה. ובד"ה צרה דצרה וכו' באיסור צרת צרה כצ"ל:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה