גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יבמות · דף כד:
ד"ה גירי חלומות בעל החלומות וכו' כצ"ל:
שם תו' ד"ה הלכה וכו' ולמ"ד וכו'. נ"ל דהוצרכו לזה דבשלמא אי נימא דגרי אריות דהכא הוי כמו גרי אריות דהתם ואפ"ה פליגי תנאי הכא אם הם גרים גמורים י"ל דהתם ג"כ פליגי בזה אבל לפי מ"ש דהך גרי אריות לא דמי להתם ובהך דהתם לכ"ע אינם גרים קשה טעמא דמ"ד גרי אמת הם דא"א לומר דס"ל שנתגיירו לגמרי דהא קרא כתיב את אלהיהם היו עובדים לכן הוכרחו לומר דאחיכ נתגיירו לגמרי:
שם ד"ה א"ה וכו'. עיין במהרש"א וכוונתו דודאי המקשן הוי ידע לחלק בין דידי' לאחר דהא במתניתין תני הוא לא יכנוס הא אחר שרי וכמ"ש מהר"ם אלא שהי' מפרש טעמא דמתניתין משום דס"ל דאינה גיורת גמורה לכן מקשה לי' מברייתא דאם אינה גיורת גמורה גם לאחר אסורה והוכרח לתרץ דהלכה שהיא גיורת גמורה לכן מקשה לכתחלה נמי. ועיין במהר"ם עד את"ל שלכתחלה וכו' כצ"ל:
שם ד"ה אמר רבי וכו' דהא בסמוך אמר וכו'. נ"ל דר"ל מדמסקינן הלכתא כוותיה דרבי בקלא דלא פסיק וכוותיה דרב בקלא דפסיק משמע דרב גופיה אית ליה גם בקלא דלא פסיק כמ"ש התו' בדבור שאח"ז ורבי גופיה אית ליה אפילו בקלא דפסיק:
שם אע"ג דמנטען קתני בברייתא דמפקי בקול באין בנים מן הראשון אפ"ה מבעלה לא מפקינן ע"י קול אף דקתני הוציאוה הא רבה בר רב נחמן דבסמוך הוצאה תנן דמשמע ע"י בעלה והא וכו' כצ"ל נ"ל. וכוונתם דלרבי מיירי מתניתין בלא עדים וקתני הוציאוה דמשמע ב"ד מוציאין מבעלה ותירצו דרבה בר ר"נ ס"ל הוציאה תנן וס"ל לרבי כוותיה:
ועיין במהר"ם עד מן הכילה וע"כ דרוק וכו' כצ"ל. ועיין במרדכי שהאריך בזה: