גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יבמות · דף ח.
ד"ה תרי איסורי וכו' אבל שלא במקום ייבום וכו'. עיין במהרש"א ואין דבריו מובנים לי מ"ש דצרת בתו שלא במקום מצוה ילפינן מאשת אח ק"ל אם ילפינן איסור לצרת בתו שלא במקום מצוה מלצרור כדלקמן איך שייך למילף היתר מאשת אח הא אשת אח מצותו בכך וכאן אין שום מצוה ומ"ש דערוה גופה שלא במקום מצוה תשתרי הוא תמוה דהיקישא דר' יונה לא שייך לזה דלא מצינו אשת אח דשריא אלא במקום מצוה ועוד דאם נתיר שלא במקום מצוה תשתרי לגמרי ואיך יהי' שייך לומר חד איסורא הא לא מצינו איסור כלל שלא במקום מצוה והאיסור במקום מצוה הוא איסור אשת אח דלא אשתרי בכה"ג ודוק:
שם ד"ה רבא וכו' וא"ת מ"ט וכו'. היינו כמ"ש לעיל (דף ג' ע"ב) ד"ה ל"ת דהא דהכא חדא איסורא לאו פירכא היא ולעיל לא אמרינן אלא דהיכי דאפשר למילף תרי איסורי מתרי איסורי עדיף מלמילף מחד איסורא: (דף ט' ע"א) גמרא יחיד ונשיא אתיא מצות מצות. עיין במהרש"א [עד בפרשת ויקרא ואם נפש וכו' כצ"ל] עד וי"ל וכו' ולא הבינותי דהא התם (בדף מ"ט ע"ב) מסיק דדבר הלמד בהיקש אינו מלמד בגז"ש ואיך נלמד צבור בשאר מצות מצבור בע"ז בגז"ש וצבור בע"ז נלמד בהיקש מיחיד בע"ז וע"ק דלמ"ד בתר מלמד אזלינן לא נפשטה אי דבר הלמד בגז"ש נלמד בהיקש וכאן יליף יחיד נשיא ומשיח בהיקש מצבור שנלמד בגז"ש וע"כ צ"ל דהא דאמרינן התם דבקדשים אין למדין למד מן הלמד היינו בדיני קדשים אבל ללמד מי חייב קרבן למדין שפיר למד מן הלמד. ושוב מצאתי בריטב"א וז"ל אתא מעיני מעיני פי' וכה"ג לא חשיב למד מלמד כדברי ר' בפי' מס' הוריות בס"ד עכ"ל ולא זכינו לאורו שם ועיין תו' שם ודוק] וא"כ אכתי נלמד יחיד ונשיא מצבור ולכאורה הי' אפשר לומר דכיון דע"כ צריך היקש דתורה אחת למשיח ממילא נלמד גם יחיד ונשיא וא"צ לגז"ש דמצות מצות אבל ק"ל דהא גם במשיח כתיב מצות ויכול ללמוד גם משיח בגז"ש דמצות מצות וצ"ל דהא דאמרינן לעיל משיח מלאשמת העם היינו קודם דאתיא לן מגז"ש אבל אחר דצריך גז"ש ליחיד ונשיא ה"ה משיח יכולין למילף מגז"ש והיקש אצטריך לשאר דברים כמ"ש רש"י בחומש וא"כ כאן קשה דנילף יחיד נשיא ומשיח מצבור בגז"ש דמצות מצות ועיין תו' גיטין (דף מ"א ע"ב) וזבחים (דף מ"ת ע"א) ד"ה דכ"ע אי גז"ש עדיפא מהיקש או היקש עדיף וי"ל דסוגיא דידן סבר היקש עדיף לכן ניחא ליה ללמוד מהיקש כנלענ"ד:
שם תו' ד"ה מה ע"א וכו' דלא אשכחן בהו לאו. ר"ל והתם מנינן לענין שאם עשה כולם חייב על כל א' חטאת וגליון ורבנן וכו' הוא סיום דברי התו' אלו וע"ש במהרש"א עד א"נ הוה אתי וכו' כצ"ל ומשמע שמפרש מפר ברית היינו שלא מל ועיין בפי' הר"ב פ"ג דאבות מי"א אכן לענ"ד התו' ס"ל דמפר ברית היינו מושך בערלתו שלא נזכר בו כרת ועשה מעשה ועיין ברמב"ם פ"ג מה' תשובה ה"ו והי"ד ובכ"מ שם:
שם רש"י ד"ה יכול נחלק וכו' קרבנו שעירה כיחיד כצ"ל:
שם ד"ה והרי איסור וכו' וד"ה איסור מצוה וכו' וד"ה או איסור קדושה וכו'. נ"ל שהכל דבור א':