אור ברסלב
גנזי יוסף יבמות › דף ב.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

יבמות · דף ב.

יבמות

רש"י ד"ה חמותו שמת בעלה וכו'. עיין מהר"ם ולהפוסקים בא"ע סי' ט"ו סכ"ד דאשת חמיו אסורה לו א"כ גם צרתה מצד עצמה אינה עולה לייבום ואפילו מתה חמותו אסורה להתייבם אפשר לומר דרש"י נקיט בגוונא דצרתה מצד עצמה היתה מותרת להתייבם ואם מתה חמותו מותרת להתייבם: (שם) תו' ד"ה בתו וכו'. עיין במהר"ם עד איפכא שמה שפירש וכו' כצ"ל: (שם) ד"ה אשת אחיו וכו' באין לה בנים בחיי בעלה וכו' משמע דלא ניחא להו לפרש כשיש לה בנים דמשמע להו באשה אחת היתר ואיסור וכשיש לה בנים לא משכחת לה היתר אכן לא הבינותי דבחיי בעלה היא אשת איש ואי נימא כשגירשה א"כ לא משכחת היתר וצ"ל דמ"מ ניחא להו בזה לומר שיש לה איסור אשת אח בחיי בעלה ונ"מ אי גירשה ויש לה היתר אחר מיתת בעלה כשלא גירשה והוי שפיר באשה אחת אבל יש לה בנים ואין לה בנים לא ניחא להו לפרש שיש לה היתר כשמתו הבנים בחיי בעלה דיש לה היתר משמע להו בלא סבה אחרת אלא שמת בעלה ועיין במהר"ם עד דמן האם אינה קרויה וכו' כצ"ל:

שם ולא נקיש לאשת אחיו מאמו לקולא. ר"ל לפי האמת שנתמעט אשת אחיו מאמו אבל מתחלה רצה ללמוד מאחות אב ואחות אם שגם באשת אחיו מאמו הוא בערירי:

שם וקודם זמן זה הוא כרת כצ"ל:

שם ד"ה ואחות וכו' דקאמר רבא בלאו וכו' כצ"ל:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה