אור ברסלב
גנזי יוסף חגיגה › דף כו:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

חגיגה · דף כו:

דף כו.

תוס' ד"ה סילוקו כסידורו לענין שהי' רך וכו'. ולא ניחא להו לומר שגם זה הי' נס שהי' חם עד שבת דהא לא כתיב אלא כסידורו ולא כאפייתו משמע דסידורו הי' בלא נס:

שם ד"ה בכלי אכסלגים וכו' וחשובים וכו'. לפירושם צריך לפרש לא שנו דהציפוי בטל לגבי עץ אבל בכלי מסמוס לא בטלי הציפוי לגבי עץ ולר' יוחנן אפילו אלו הי' שלחן של מקדש כלי מסמוס היה בטל הציפוי לגבי עץ ובעי דציפוי עומד משמע דקאי אמתניתין דשלחן ודולפקי והוא דחוק ואפשר דט"ס בתוס' וצ"ל ואין חשובים וכו' ודו"ק. ובמנחות מפורש בגמרא אבל כלי מסמוס חשיבי ע"ש (דף צ"ו ע"א):

שם ד"ה שאני שלחן וכו' ועוד אמר בסמוך וכו'. לכאורה משמע דקשיא להו לפי מאי דמשמע מתוך הסוגיא דמזבח לא אקרי עץ וס"ל דשלחן ודולפקי ג"כ לא אקרי עץ דדוקא שלחן של מקדש אקרי עץ וכ"מ מדבריהם במנחות שם וא"כ אינו מובן מ"ש אח"כ וגם שלחן וכו' אבל שמא שלחן ודולפקי וכו' הא גם מעיקרא ידעו זה לכן נ"ל דמשמע להו להתוס' השתא שכל שלחן ודולפקי אקרי עץ כמו שלחן המקדש וכוונת קושייתם כאן אי נימא דלאב"א טעמא דרבנן משום דאקרי עץ מ"מ קשה משלחן ודולפקי דג"כ אקרי עץ וע"ז כתבו לתרץ ומיהו הך קרא וכו' ובזה מיתרצה קושיא ראשונה ואח"כ כתבו וגם שלחן וכו' ובזה מיתרצה קושיא שני' דאב"א לא ס"ל כתרגום יהונתן אלא דהמזבח אקרי עץ ושלחן ודולפקי חוץ משלחן המקדש לא אקרי עץ ועיין במהרש"א ולפי פירושו צ"ל דהא וגם שלחן וכו' הוא ענין בפ"ע ולא שייך לדלעיל ומ"מ היו יכולים להוכיח דשלחן ודולפקי לא אקרי עץ מהא דבעינן בשלחן המקדש טעמא שמגביהין אותו ואי לאו הכי הוי אמרינן דציפויו בטיל לגבי' ובשלחן ודולפקי אמרינן היכי דלא שייר כלום בטל העץ אגב הציפוי אלא דניחא להו טפי להוכיח ממה דאמרינן באמת גבי מזבח דבטל הציפוי גבי העץ ולא ממה דאמרינן גבי שלחן טעמא שמגביהין ודו"ק:

שם דכתיב מזבח אדמה תעשה לי וכו' כצ"ל. וע"ש במהרש"א עד מטעם עץ בלאו טעמא דר"א וכו' דכקרקע דמי לר"א ומזבח הזהב למזבח הנחושת מקיש וכו' כצ"ל:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה