גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
חגיגה · דף יג.
רש"י ד"ה שוק הוא עצם הנמכר עם הרגל. אינו מובן לענ"ד ונ"ל דט"ס היא וצ"ל עם הראש וכדאיתא בחולין (דף ע"ו ע"א) דעצם התחתון של הרגל נמכר עם הראש וס"ל לרש"י דעצם זה נקרא כאן שוק ואח"כ בד"ה רכובי כ' הוא עצם הירך הסמוך לשוק והיינו עצם אמצעי הנקרא שם בפוסקים וביו"ד סי' נ"ה שוק וכאן קראו סמוך לשוק כי כאן קרא לעצם התחתון שוק ולעצם האמצעי קרא ירך ומה שנקרא בגמרא ירך קראו רש"י קוליות וכן הוא נקרא בחולין וביו"ד שם ודו"ק:
שם
ד"ה עד וארא וד"ה עד החשמל. מדברי מהרש"א בח"א דעד וארא הוי וארא בכלל ומ"ש רש"י ולא הוא בכלל היינו דחשמל אינו בכלל ולמ"ד עד החשמל הוי גם תיבת חשמל בכלל וצ"ל דלא מקשה מהשאר אחר חשמל דלכ"ע לא הוי מעשה מרכבה ולמסקנת מהרש"א לא מקשה אלא על פסוק שני ולפ"ז מה שמתרץ עד וארא מגמרינן היינו גם וארא בכלל ולמ"ד עד החשמל הוי גם חשמל בכלל אכן לענ"ד נראה דמ"ש רש"י ולא הוא בכלל היינו דוארא אינו בכלל ומ"ש אח"כ והוא בכלל לדרוש היינו דאין החשמל בכלל מעשה מרכבה וממילא הוא ניתן לדרוש ולפ"ז מה שמתרץ עד וארא מגמרינן היינו ולא וארא בכלל ולמ"ד עד החשמל אין חשמל בכלל ומה שמקשה אח"כ ומי דרשינן בחשמל צ"ל דהקושיא היא דהא פשיטא דלחכם ומבין מדעתו דרשינן דמתניתין הוא אא"כ היה חכם ומבין מדעתו ולברייתא דר' חייא מוסרין ראשי פרקים אפילו אינו חכם ומבין מדעתו כשיש בו דברים שמפרש ר' זירא והא ההוא יניקה חכם ומבין מדעתו הוי ולולי תירוץ דעד וארא מגמרינן ה"א דמעשה מרכבה דמתניתין וברייתא הוא קודם חשמל אבל חשמל חמור דאסור אפילו לחכם ומבין מדעתו אבל כשמתרץ עד וארא מגמרינן לכל אדם ולר' יצחק עד החשמל ע"כ מעשה מרכבה דמתניתין וברייתא הוא חשמל ולכן מקשה ומי דרשינן בחשמל אפילו לחכם ומבין מדעתו. עוד הקשה מהרש"א דמלת חשמל כתיב נמי בראש הפרשה ותירץ דהכא ר"ל שאר הפסוק ולפ"ז צ"ל דמה שמקשה ומי דרשינן בחשמל באמת מקשה גם על חשמל הראשון ויותר נ"ל דלעיל לא אמר אלא ומתוכה כעין החשמל והיינו מה שמפרש אח"כ בפסוק זה לכן העיקר הוא בפסוק זה ודו"ק: