גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
חגיגה · דף י:
ד"ה מלאכת מחשבת וכו'. נ"ל לפרש דבריהם דרש"י כ' לעיל שאצ"ל כגון זה שא"צ לבנין זה ומשמע דכיון שברצונו לא הי' רוצה גומא זו אלו הי' לו עפר אחר אע"ג דהשתא ע"כ צריך לה מקרי שאצ"ל לכן הקשו סותר ע"מ לבנות במקומו ג"כ ברצונו לא הי' רוצה סתירה זו דטפי הי' ניחא לי' שלא הי' בנין זה כאן וכן קורע ע"מ לתפור כגון יריעה שנפל בה מורנא דאיתא בשבת (דף ע"ה) דברצונו לא הי' רוצה לא בקריעה ולא בתפירה ואפ"ה כיון דהשתא ע"כ צריך להו מקרי צריכה לגופה לכן פירשו דאצ"ל היינו דא"צ לעיקר שורש המלאכה שעושה אבל אי צריך לעיקר שורש המלאכה שעושה כגון התם דע"כ צריך לסתירה או לקריעה זו אע"פ שברצונו לא היה רוצה בה מ"מ כיון דעכשיו ע"כ צריך לה מקרי צריכה לגופה כנ"ל לפרש דבריהם דהכא ומ"מ בשבת (דף צ"ד) כתבו דרך אחר ע"ש:
שם ד"ה בזמן חג וכו' רק לעולה שהביא וכו'. נ"ל דצ"ל שהיא כולה כליל וכן קרא דולא ילין מן הבשר שהביא איכא לאוקמא בכולה כליל וכו' כצ"ל נ"ל. ור"ל האי קרא דיום ראשון לבוקר דנלמד ממנו לינת לילה א' לקרבן חוץ למזבח היינו יכולין לאוקמי בכליל אבל מן הבשר משמע בשר הנאכל כמ"ש התוס' בדבור שאח"ז מדפרט בשר דבכליל הול"ל הזבח והיינו הבשר והאימורין בכלל ודו"ק:
שם ד"ה ויחוגו וכו'. עיין במהרש"א עד וכ"כ התוס' גופייהו לעיל וכו' ומה"ט נקט לי' רש"י לא ידעתי מקומם:
שם ד"ה מעילות וכו' משמע דס"ל דבהדיא לא כתיבי ר"ל וגם מ"ש מקרא מועט ר"ל רמז במקרא:
שם
אך גבי שבת וכו'. ר"ל ומשמע דגבי שבת מפרש מקרא מועט דכתיבי בהדיא ולכן לא פריך אלא וכתיבי טובא אזהרות וגבי מעילות לא אפשר לפרש כן דלא כתיבי טובא אזהרות וע"כ גבי מעילה משמע לי' מקרא מועט רמז ופריך דכתיב בפירוש אזהרה אחת ולא יהי' בענין א' עם שבת: (שם) וגם משמע וכו'. ר"ל דמקרא מועט משמע דמקרא מועט כתיב בהדיא: (שם) ונראה להר' אלחנן וכו'. ר"ל ולפ"ז יהי' פירוש כהררים התלויים בשערה ברמז וגם גבי שבת מיכתב כתיבי בפירוש וא"צ לפרש טובא אזהרות: (שם) דמשמע כפירש"י וכו'.
נ"ל דלפ"ז צ"ל שגם גבי שבת פירוש מקרא מועט ברמז ופריך מיכתב כתיבי בפירוש ומ"ש רש"י טובא אזהרות האמת נקט דכתיבי טובא אזהרות אבל עיקר הקושיא ממ"ש בפירוש אפילו אי לא הוי כתיב אלא אזהרה אחת ודו"ק:
שם ד"ה נתנה וכו' ול"ד לההוא דנתנה לחנוני וכו'. נ"ל דר"ל במשנה שם (דף כ"א ע"א) שלח ביד פקח ונזכר עד שלא הגיע אצל חנוני חנוני מעל לכשיוציא: