גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף נג.
ברכות דף נג/א
רש"י ד"ה שהיתה וכו' ובבית ישראל עיין צל"ח ובמ"ז סי' רצ"ח ס"ק ד' כ' דבבית עכו"ם כיון שהעכו"ם עשה מלאכה אצלו הוי לא שבת וכמ"ש רש"י לעיל ע"ב ד"ה משום ע"ש ולפ"ז צ"ל דמ"ש רש"י אח"כ בד"ה למ"ש מברכין שלא הודלקה בשבת ר"ל וגם לא נעשה מלאכה לאורה ודו"ק:
שם ד"ה בסוף וכו' ומשתמשין נמי לאורה ובד"ה של תנור וכו' להאיר ולקלוט וכו' ובד"ה הא והא דאיכא אדם חשוב וכו' אף לאורה עשויי' וכו'. נראה מדבריו דהיכי שנעשה להאיר ולהשתמש בו מברכין עליו ויש להקשות מהא דאמרינן בסמוך מת שמוציאין לפניו נר גם ביום אין מברכין עליו וכתבו הר"י והרא"ש אע"ג דהשתא מיהא להאיר הוא עשוי כיון דאפילו ביום מוציאין לפניו לכבוד אין מברכין עליו דהנעשה להאיר ולכבוד אין מברכין עליו וראיתי בתוס' ר"י חסיד ובשטמ"ק דכשמוציאין לפניו ביום לא נעשה אלא לכבוד וכ"נ מלשון רש"י ד"ה כל שכ' דלכבוד עבידא ולא להאיר משמע דאי הוי עבידא לתרווייהו היו מברכין עליו ובשטמ"ק הוסיף דמיירי דאיכא סיהרא דלא צריכין להאיר ולפ"ז חולקים על הר"י והרא"ש וצ"ל דהר"י והרא"ש יפרשו אור כבשן ותנור בסוף ובהכ"נ בדאיכא חזנא לא נעשה אלא להאיר והפמ"ג סי' רצ"ח בא"א ס"ק ט"ז כ' דיש חילוק בין להשתמש ולהאיר ככבשן ותנור מברכין ובין לכבוד ולהאיר כגון במת אין מברכין ולא ידעתי האיך יפרש מ"ש רש"י בדאיכא חזנא אף לאורה עשויי' ודו"ק וצ"ע:
שם גמרא אם רוב עכו"ם אינו מברך וכו'. ואע"ג דלא אסור אלא במסבה עיין במ"א ס"ס רי"ז תירוץ ע"ז ועיין בס' מגיד תעלומה ודו"ק: (שם) אטו כלהו וכו'. והא דלא אמר דמצטרף מיעוט כשפים עם מיעוט עכו"ם עיין בא"ר ס"ס רי"ז: