גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף מו.
תוס' ד"ה לא סבר וכו'. עיין במהרש"א [ויש שם ט"ס וצ"ל הך הלכתא ומימרא דר"י] מ"ש אלא דאית לן לפלוגי בין דאיכא גדול וכו'. נראה מדבריו דלא אמרו בעה"ב בוצע אלא בדליכא גדול אבל בש"ע סי' קס"ז סי"ד פסק דאפילו איכא גדול בעה"ב בוצע ומה שנתן ר' אבהו רשות לר' זירא לברך כ' המ"א שם ס"ק ל"ב דרשאי ליתן רשות לגדול מדרך כבוד ולא מצד הדין ע"ש ובתוס' ר"י חסיד ובתוס' הרא"ש תירצו עוד דכיון דעיקר הסעודה לכבוד ר"ז גם הוא נחשב בעה"ב ע"ש ומדברי המחצה"ש שם נראה שפירש גם דברי המהרש"א דהיינו דרך כבוד יתן רשות לגדול ולא מדינא ולענ"ד א"א לפרש כן כוונת מהרש"א שהרי מבואר בדבריו דמימרא דר"י דבעה"ב בוצע מיירי דוקא דליכא גדול ולפי פסק הש"ע מיירי אפילו איכא גדול מדינא בעה"ב בוצע גם שאר דברי מהרש"א אין מתפרשים כלל בדרך זה ובפרט מה שסיים והתוס' שכתבו וכו' ה"ה כשיש בעה"ב ויש גדול ל"ל זה הא התוס' מיירי מדינא גם מ"ש בתרי מימרא דר"י לא משמע כלל לפרש כן ע"ש ודו"ק וצ"ע ואין להאריך:
שם ד"ה ולמ"ד וכו' לכך נראה וכו'. כ' מהרש"א דאיכא לפרושי כשיטתם דלעיל ע"ש ולא הבינותי דא"כ לרב זביד משמיה דאביי דאמר לקמן אליבא דרב ששת דחוזר לראש היאך יפרש הברייתא דשתים ושלש ודוחק לומר דמתרץ לה כר"נ בברכת פועלים ועוד לפירוש התוס' לקמן ע"ב בד"ה להיכן ליכא למ"ד דמתחיל אח"כ נודה לך ואכתי לא ס"ל פי' הר"מ מאייברא שכתבו שם שהרי הר"מ מאייברא פי' גם כאן דקאי איצא א' מהם לשוק וכאן לא אסקי אדעתייהו אכתי האי פירושא ודו"ק:
שם ד"ה כל הברכות וכו'. דנטילה שייכא בלא א"י עיין במהרש"א ולענ"ד אפשר דהתוס' ס"ל כדעת הי"א שמביא הטור בסי' ז' דבעשה צרכיו אפילו קטנים צ"ל ענ"י א"כ ליכא א"י בלא ענ"י ולכן כתבו דמ"מ כיון דשייכא ענ"י בלא א"י כגון בנטילה לאכילה לא הוי ברכה הסמוכה לחברתה ודו"ק:
שם וי"ל לפי שהיו רגילים וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד יותר הו"ל לפרש משום דאותו שמברך ברבה אחרונה לא בירך ברכה ראשונה ודו"ק: