גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף לח.
ד"ה לחם וכו' משום עושה עיסתו כדי לחלקה בבצק פטורין וכו' כצ"ל ועיין ביו"ד סי' שכ"ו ס"ב:
שם ד"ה והא תנן וכו' דפשיטא למתניתין וכו'. מדבריהם נראה שמפרשים ה"א לאכילה קא מכוין ר"ל אע"ג דמתכוין לרפואה מ"מ כיון שראוי לאכילה לא מוכחא דלרפואה עביד דאפשר לתלות דלאכילה קא מכוין והחילוק הוא רק בין שבת לברכה והוצרכו לזה לפי שיטתם דלשון כל משמע אע"ג דעיקרו לרפואה וה"ה אפילו מכוין לרפואה ודו"ק: