גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף כט:
ברכות דף כט/ב
תוס' ד"ה הא דאדכר א"ו יש לפרש וכו'. עיין במהרש"א עד אבל אדכר טל לחודי' אין מחזירין וכו' ואינו מובן ונ"ל דצ"ל אבל אדכר טל לחודיה מחזירין אותו ולא גרע וכו' ר"ל כיון דלפ"ז משמע דבדאדכר טל לחודי' מחזירין פשיטא דבדלא אדכר כלל דודאי מחזירין ולא הי' צ"ל דבדלא אדכר כלל מחזירין אכן מ"ש דלפירוש דאדכר טל לחודיה צריך להשמיענו לא אדכר כלל לדיוקא אינו צורך לענ"ד דדוקא לפירוש דאדכר טל ומטר אבל הזכיר טל לחוד מחזירין שפיר הקשו דא"כ פשיטא דבלא הזכיר כלל מחזירין דמשמע להו סתם לא הזכיר היינו לא הזכיר כלל אבל לפירוש דבהזכיר טל לחודי' אין מחזירין ודאי דשפיר אצטריך לאשמעינן דבלא הזכיר כלל מחזירין ולא שייך להקשות פשיטא ודו"ק:
שם רש"י ד"ה מי שאינו יכול. כן הי' גרסתו בדברי רבנן מי שאינו יכול לומר תחנונים וכ"ה גי' התוס':