גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף כד:
ד"ה הרי זה וכו' לחש. נ"ל דכאן הס"ד ואח"כ צ"ל המגביה והוא דבור בפ"ע ודו"ק:
שם ד"ה עד שיכלה הרוח מגופו שנודף וכו' לכאורה האי שנודף טעמא יהיב למלתא דבעינן עד שיכלה הרוח לפי שמאותו רוח נודף ויותר נ"ל דצ"ל שיכלה הריח וגירסת רש"י הריח ודו"ק:
שם גמרא מבית וועדא והדר אפוקי. נ"ב בשם מהרש"א ואתי ואזיל ולא ידעתי החילוק בין הגרסאות ולענ"ד אין זה כוונת מהרש"א שהרי מהרש"א כ' וכ"נ מפירש"י ואין מזה משמעות בפירש"י לכן נ"ל שהי' לפני מהרש"א גירסא אחרת שלא גרס מבית וועדא והגי' מבית וועדא ודו"ק: