גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף יג.
תוס' ד"ה הי' קורא וכו' וא"ת וכו'. צ"ל דס"ל להתו' דלא שייך לומר סדר הברכות אלא כשבירך עכ"פ המאוחרת קודם ק"ש שוב מברך הראשונה אחר ק"ש אבל לא לברך שתיהם אחר ק"ש אלא כשלא קרא כלום לפני ק"ש שוב אינו קורא כלל ועיין פ"י ובחידושי הרשב"א (דף י"ב) ודו"ק:
שם ד"ה בלה"ק וכו'. הגי' בגליון דצ"ל בכל לשון ואמת דבגמרא איתא קודם בכל לשון ואח"כ בלשון הקודש אכן מהרש"א ציין ג"כ ד"ה בלה"ק ונראה משום שכתבו אח"כ אעפ"כ וכו' וקאי למ"ד בלה"ק נאמרה וכמ"ש מהרש"א לכן ציונו על בלה"ק נאמרה. והנה יש לדבר עוד על מ"ש התוס' והיו למה לי הא כמו דאמרינן לרבי אי ס"ל בלה"ק נאמרה אצטריך והיו דלא נימא שמע בכל לשון כן אי אמרינן שלא היו קורין בתורה כלל אצטריך והיו דלא נימא שמע בכל לשון וצ"ל דכוונת התוס' לס"ד דמקשה דלא אסיק אדעתיה משום דכתיב שמע וסבר דצריך והיו משום דכה"ת בכל לשון נאמרה והי' קשה עליו אכתי והיו למה לי וכן י"ל לרבנן דאמרינן דצריך שמע משום דכתיב והיו ול"ל משום דכתיב והיו ומשמע מלשונם דאי לא הוי שום קריאה ולא שום קרא לא והיו ולא שמע הוי אמרינן שלא לשנות ק"ש ממה שנכתב בתורה ולכן לא הקשו אלא והיו למה לי ולא שמע למה לי ועיין בצל"ח מ"ש השתא דאיכא קצת קריאה מה"ת ודו"ק: