גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף ט.
תוס' ד"ה לעולם וכו' א"נ י"ל וכו'. עיין במהרש"א ועיין בא"ר סי' נ"ח ס"ק ט' ודו"ק:
שם ד"ה ובלבד וכו' ולכך קאמר וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד כוונת התוס' כמ"ש רש"י שאין עוד זמן תחלת שכיבה ור"ל דליכא מי שהולך אז לישן ולכן לא שייך לומר השכיבנו אבל לקרות ק"ש עדיין זמנו הוא כיון שעדיין שוכבים על מטתם דובשכבך היינו כ"ז ששוכבים וכמ"ש הפוסקים ועיין במ"א סי' נ"ח ס"ק ז' ודו"ק:
שם רש"י ד"ה שם תזבח וכו' כלומר בבוקר וכו' נ"ל דר"ל דאע"ג דזמן אכילה לר"א עד חצות מ"מ לא חל מצות שרפה ויכול לאבדה בע"א עד הבוקר ובבוקר חל מצות שרפה וחייב להניחה על בוקר שני לשרפה ודו"ק: