גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף ב.
לרבי יוסף אלטר אפשטיין ז"ל:
רש"י ד"ה כדי להרחיק וכו' ואסרום באכילה וכו'. ומ"מ גבי ק"ש ס"ל דלא פטרו בדיעבד אחר חצות כיון דלא שייך איסור מוטב שיקרא אבל גבי אכילת קדשים אסרו למגדר מלתא ודו"ק:
שם תוס' ד"ה מאימתי וכו' וגם ראי' דרב וכו'. עיין במהרש"א ומ"מ אין ראי' מרב אלא דאחר שכלה זמן תפלת מנחה לר"י מתחיל זמן תפלת ערבית אלא שהתוס' כתבו מסברא דה"ה לענין ק"ש וכ"ה בתוספות הרא"ש ע"ש:
שם והא דקאמר בירושלמי וכו'. ובזה נתיישב מה שהקשו דאמאי קורין עיקר ק"ש בלא הברכות שהם באמת קודם תפלה לא אמרו הברכות ואח"כ בלילה אמרו ק"ש בברכותי'. ומה שהקשו דהוה כריב"ל צ"ל דבאמת הירושלמי ס"ל כריב"ל וכ"כ המעיו"ט ע"ש:
שם תוס' ד"ה מברך וכו' ודוקא וכו'. נ"ל דדעת התוס' דבבה"כ בשדה גם ביום צריך להמתין וביהכ"נ שלנו בעיר מ"מ בלילה צריך להמתין והנך רבנן דתקנו ברכת יראו עינינו היו בזמן שבתי כנסיות בעיר לכן לא תקנוהו אלא בערבית ובזמן הש"ס אע"פ שהיו צריכין להמתין גם בשחרית לא חשו לתקן בשביל זה ברכה. וכן מ"ש התוס' (דף ו' ע"א) ד"ה המתפלל ולכך בלילה יש להמתין ר"ל גם בביהכ"נ שלנו וכ"מ בטור סי' צ' שכ' דר"י היה ממתין גם בביהכ"נ שלנו אפילו ביום. ואי מ"ש התוס' ולכך בלילה יש להמתין קאי אביהכ"נ שלהם אבל בביהכ"נ שלנו גם בלילה א"צ להמתין אפשר מ"ש אח"כ והר"י וכו' קאי אבלילה ומנ"ל להטור שגם ביום הי' ממתין אע"כ מפרש דברי התוס' דהחילוק שבין ביהכ"נ שלנו לביהכ"נ שלהם היינו ביום אבל בלילה גם בביהכ"נ שלנו צריך להמתין וע"כ מ"ש והר"י וכו' היינו אפילו ביום ודו"ק: