אור ברסלב
גנזי יוסף ביצה › דף מ.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

ביצה · דף מ.

דף לט:

גמרא א"ל רב הלל לרב אשי וכו'. ר"ל אחר שהשיב דכמו שיחד לו קרן זויות דמי הקשה דא"כ אי אינהו תלו ליה אמאי לא שקיל ונ"ל דהנהו אמוראים כל א' מוסיף על שלפניו דרבינא מקשה דאפילו נימא דלא כשמואל היינו משום דלא אוקמיה ברשות אדם פרטי אבל כאן דאוקמו ברשות אדם פרטי דמי להא דר' דוסא דקמו ברשותו ורב אשי מקשה דאפילו נימא דאין הלכה כר' דוסא היינו משום שלא מכרם ולא נתנם במתנה להרועה אבל כאן שמכר או נתן לו במתנה הוי הוא בעלים שלו והוי כרגלי הבעלים: (שם) תוס' ד"ה פצעילי וכו' ולא נהירא וכו'. ולא ביארו אמאי לא משמע הכי ואם כוונתם דלשון פצעילי משמע להו שפוצעין אותם לא היו צריכין לומר שסופן להיות נגמרים ואפשר שידעו שאותן שאין מתבשלות באילן לעולם אין דרך לפצוע ונ"ל דרש"י לא ניחא ליה לפרש שסופן להיות נגמרים דא"כ הוי דחינהו בידים במה שלקט אותם קודם זמנם ודמי ממש לגרוגרות וצמוקים והתוספות מתרצים דלא דחינהו דלא היו ראויין מעולם ובשבת (דף מ"ה ע"ב) פירש"י תמרים הנלקטים קודם בישולן והיינו כפי' התוס' דהכא ונדפס בגליון בשם ת"י דא"נ לר"י דל"ד לגרוגרות וצמוקים ור"ל דפשיטא דאין זה מוקצה לר"ש ונ"ל שזהו טעם התוס' שלא רצו לפרש כפירש"י דהכא אבל כשסופן להיות נגמרים ס"ל דדמי קצת לגרוגרות וצמוקים ושייך שפיר למיבעיא ובשם הערוך כתב שם שמפצעים אותם להתבשל ולהתייבש ובשעת הפציעה מקלקלת מראיתן ע"ש ואפשר שגם כוונת התוס' כן ואין להאריך:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה