גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ביצה · דף כ.
ד"ה למד וכו' אלא שעיר של ע"א וכו'. היינו לר"ש במשנה מנחות (דף צ"ב ע"א) אבל לר"י שתי סמיכות הם פר העלם דבר ושעיר המשתלח ע"ש בגמרא ודו"ק:
שם ד"ה דלא גמרי וכו' ורש"י פי' וכו'. נ"ל דרש"י לא מפקיע אלא ממ"ד בסמיכה עצמה דלדידיה בלאו שבות אסור לסמוך דקעביד עבודה בקדשים דהא קיי"ל סמיכה בכל כחו בעינן אבל למ"ד בתיכף לסמיכה שחיטה פליגי צריך לומר דאסרי ב"ש משום שבות דאל"כ כיון שלא סמך מאתמול אמאי לא לסמוך מאי קעביד ומ"מ צריך טעמא דלית להו תיכף לסמיכה שחיטה דאל"כ לדחו יו"ט דלא חמיר סמיכה משחיטה כיון דא"א מאתמול הוי כשאר עבודות שעושין אע"כ משום שהי' אפשר מאתמול וכ"מ סוגיא שם דלא מפקיע דר"י אלא ממ"ד בסמיכה גופה פליגי וכ"נ ג"כ מדברי הרשב"א במשנה ע"ש: