גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ביצה · דף טז:
תוס' ד"ה אמר וכו' לכל מין ומין. היינו לב"ש דבעינן ב' תבשילין או לר"א דס"ל דבעינן פת ותבשיל בעינן לכל א' כזית אבל דעת שאר תנאים שא"צ אלא תבשיל אחד ועיין בא"ח סי' תקכ"ז ס"ב:
שם ד"ה קמ"ל וכו'. ויש שמסירין השומן. נ"ב בשם הב"ח ס"א שמתירין ואינו מובן ומהרש"א ומהר"ם ומהר"ם שיף גרסי שמסירין וכן עיקר לענ"ד. וע"ע במהר"ם עד דאין כאן ריעות מותרים כצ"ל:
שם
רש"י ד"ה עד תחום שבת וכו' לא היה דעתו וכו'. נ"ל דר"ל לכן לא מהני אפילו הניחו עירובי תחומין אבל כשפירש בפירוש עליהם מהני כשהניחו עירובי תחומין אבל כשלא הניחו ע"ת אפילו הניח בפירוש עליהם לא מהני ועיין ביש"ש סי' י' ובמ"א סק"ט:
שם ד"ה לשנה האחרת ור"ה היה וכו'. עיין מהרש"א עד שאחר זה שחל יום א' בו' וכיוצא וכו' כצ"ל. ר"ל דאשמעינן דדוקא משום שהיה בשנה האחרת לא היה יכול להניח ולהתנות אבל בשני ימים טובים זא"ז היה יכול להניח ולהתנות וע"כ שנודע לו ביום א' שחל בה' ואם היה בפסח או בסוכות ושמ"ע היה יכול להתנות וע"כ בר"ה היה ועיין במהר"ם שיף שכ' דאפשר בשבועות ור"ה והוא תמוה לענ"ד דא"א שנצטרך בשבועות ור"ה, זא"ז ע"ת דאם חל שבועות בו' ז' חל ר"ה אחריו בז' א' וא"צ ע"ת וא"א שיחול שבועות בה' ו' אם לא נימא שאז היו מקדשין ע"פ הראיי' והיה אפשר שיחול חג השבועות בה' ו' או בו' ז' ור"ה אחריו בו' ז' והרחוקים היו עושים שני ימים טובים של גליות והיה שייך תנאי וצריך ג"כ לומר שחלו בה' ו' דבו' ז' לא שייך תנאי אבל רחוק לומר שנצטרך אז בשבועות ב' ימים דהא מנינן ספירה מפסח וכבר נשמע קביעת ניסן ודו"ק: