גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ביצה · דף ט:
רש"י ד"ה סולם בא לידנו הולכת וכו'. עיין מהר"ם עד ולפי סברתם הוא סבר וכו' כצ"ל וצריך להוסיף על פירושו דס"ל שגם תנא דמתניתין דס"ל דבהולכת סולם של עלי' פליגי מ"מ ב"ה מתירין ור' חייא ס"ל דר"י טעמיה דת"ק קא מפרש ובין רשב"א ובין תנא דמתניתין בסולם של שובך איירי אבל בסולם של עלייה אפילו הולכה אסור ועיין במהרש"א ועדיין צריך להוסיף במ"ש רש"י בדבור שאח"ז מכלל דת"ק סבר וכו' ומודים בהולכה היינו רשב"א וממילא תנא דמתניתין אע"פ שסבר דפליגי בהולכה מ"מ הלכה כב"ה דמתירין ומ"ש בד"ה טעמיה ובשל עליה ליכא מאן דשרי ר"ל אפילו הולכה וה"ה שהי' יכול לומר דלרשב"א הולכה מותר גם בסולם של עלי' אלא דהלכה כתנא דמתניתין דפליגי בהולכת סולם של שובך אבל בשל עלי' גם לב"ה אסור ונ"ל שגם ללישנא בתרא לדידהו דס"ל דר' דוסא מתיר להטות סולם של עליה אפשר שגם תנא דמתניתין מודה בזה דלא מיירי מזה ולר' חייא דר' דוסא לא מתיר אלא בשל שובך גם תנא דמתניתין ס"ל דבשל עליה אפילו להטות אסור וכדמפרש ר' יהודה ומהר"ם שיף כ' דבלישנא בתרא פסק דלא כתנא דמתניתין ולא ידעתי למה אכן התוס' כתבו דהלכה כר' דוסא והיינו לכאורה דלא כתנא דמתניתין ומ"מ אפשר לומר דרש"י לא ס"ל כן ודו"ק: (שם) תוס' ד"ה מאי וכו' ואפילו בביתו וכו'. מהגמרא אין ראי' דאפילו בביתו אסור דסתם שובך היא בחוץ וצ"ל דס"ל דלא שייך ביו"ט לחלק בין בבית ובין לחוץ ומ"מ מ"ש דבשבת ליכא חששא דלהטיח גגו שאסור להוציאה לחוץ לכאורה יש לדקדק הא מותר להוציאה לחצר של יחיד או המעורבת וסתם גג הוא בחצר וצ"ל דכיון דפעמים שהגג הוא ברה"ר או בחצר שאינה מעורבת לא גזרו כלל:
שם ד"ה אמר ר"י וכו' רבה ור"י וכו'. עיין מהר"ם עד לעיל בדבה אמר וכו' כצ"ל:
שם ותימה וכו'. עיין במהרש"א והוא קו' בעל המאור וכמ"ש מהר"ם ור"ל דתקשה דב"ש אב"ש אבל ב"ה לא קשה אהדדי דהשתא ס"ל יש בנין וסתירה בכלים: