אור ברסלב
גנזי יוסף ביצה › דף ח.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

ביצה · דף ח.

דף ז:

ד"ה ה"ק וכו'. עיין במהר"ם עד דשם פריך לב"ש והא וכו' כצ"ל: (שם) ד"ה אמר וכו' נראה דהכי הלכתא דהא מייתי וכו' כצ"ל:

שם ד"ה אמר ר"י וכו' ואומר הר"י וכו'. עיין במהרש"א ומהר"ם שיף ולא הבינותי דכשלא שחט אסור לו לשחוט והוי צורך אוכל נפש וכששחט לא הוי צורך א"נ דהא מותר לאכול הבשר ועיין במ"א ס"ס תק"ט ואין להאריך:

שם ד"ה ואמר ר"י וכו' וכ"ש מלא קופתו וכו'. צריך להבין אמאי משמע להו מעיקרא דמלא קופתו הוא כ"ש ואח"כ כתבו לפירש"י דמלא קופתו הוא רבותא ואח"כ מסקו דמלא קופתו קיל טפי ונ"ל דמתחלה משמע להו דמלא קופתו אינו שופכו ע"ג קרקע אלא נשאר עומד בתוך הקופה ולכן הוי כ"ש אבל לפירש"י מלא קופתו היינו שלא הכניס הרבה אלא מלא קופה אחת ושופכו ע"ג קרקע לכן הוי רבותא טפי ואח"כ כתבו א"נ י"ל דלעולם מלא קופתו היינו דאינו שופכו ע"ג קרקע וקיל טפי דעביד בו כל צרכו כנלענ"ד:

שם

רש"י ד"ה אפילו ודאי נמי דהא כב"ה קיי"ל וכו'. הנה לא מצינו שנחלקו ב"ש וב"ה בדיעבד אלא דלב"ש לא מוכח ואפשר לדחוק ולומר דהא דבעי דקר נעוץ היינו דוקא לכתחלה אבל בדיעבד מותר בלא דקר נעוץ אבל לב"ה ע"כ אפילו דיעבד אסור בלא דקר נעוץ וממילא ל"ל לומר דב"ש פליגי עלייהו ומתירין בדיעבד כנ"ל:

שם תוס' ד"ה אי הכי וכו'. מיין במהרש"א עד מ"מ אין מכסין בו ספק א"כ גם אפר כירה אין מכסין בו ספק דאין דעתו לספק כצ"ל נ"ל. ועיין במהר"ם עד ולמסקנא אפר כירה דעתו לודאי וכו' קאמר וי"ל וכו' לספק וק"ל כצ"ל:

(שם ע"כ):

ד"ה והא מדקתני וכו' וא"ת וכו' כדאמר לעיל לא תקשה וכו' כצ"ל, ור"ל דסברת התוס' בקושייתם דאע"ג דספק הוי רבותא טפי מודאי מ"מ שניהם פשיטא ותירצו בשם רש"י דמהאי טעמא לא הוי ספק פשיטא כלל ולא תקשה פשיטא:

שם רש"י ד"ה מילה וכו'. עיין מהר"ם עד ימול בשר וכו' כצ"ל: (שם) ד"ה מאי איכא למימר איהו גופיה וכו'. נ"ל דכוונתו דקושית בא לימלך לא דמי לקושיא דבחול נמי דהתם הקושיא קאי על הרואה ולכן מתרץ שפיר בחול הרואה אומר לנקר חצרו הוא צריך ומקשה בא לימלך וכו' ר"ל דנהי דיפה תירצת על הרואה מ"מ איהו גופי' שבא לישאל כיצד יעשה ואמרי ליה רבנן שיכסה אתי למימר חיה היא ומשמע ליה דעל הרואה לא שייך להקשות בא לימלך דמנא ידע הרואה שבא לימלך ושפיר מיתרצה בתירוץ שיאמר לנקר חצרו הוא צריך ואפשר עוד דמשמע ליה דעל הרואה לא שייך דמספקא אמרי ליה זיל טרח וכסי דדלמא לא מסיק אדעתי' ספקא כלל אבל איהו גופיה שבא לימלך ומספקא ליה מסיק אדעתיה שגם לרבנן מספקא להו ולכן מחק תיבת אלא דלא הדר משנויא קמא דשנויא קמא צריך להרואה ותירוץ זה צריך לאיהו גופי' ועיין מהרש"ל ומהר"ם שיף והנלענ"ד כתבתי:

שם תוס' ד"ה תני וכו' וא"ת וכו'. נראה דאכוי לא קשה להו כיון דעכ"פ לא הוי ודאי דאורייתא אלא בנתערב בדם בהמה אע"פ שצריך ב' דקירות מ"מ ליכא אד"א קשה להו היאך עוקר דבר מה"ת:

שם גמרא תני ר' זירא וכו'. עיין במהר"ם עד וכדרב יהודה וכו' כצ"ל:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה