גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ביצה · דף ג:
ג/ב
ד"ה אבל וכו' אינו אלא דוקא וכו'. הא דמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו היא גמרא בשבת (דף קכ"ד ע"א) והתוס' לא חידשו כאן אלא שאם התחיל לטלטלו לצורך גופו ומקומו מותר להוליכו אפילו בחדרו וא"כ הלשון מגומגם קצת וצ"ל ואינו אלא דוקא וכו' אם התחיל וכ"ה ועיין בר"ן ובמהר"ם שיף:
שם ד"ה לדידי וכו' ותימה וכו'. לכאורה היו יכולין לסמוך קושייתם אברייתא דלעיל ר' יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהם מותר אלא כיון דר' יוחנן אמר איפך ונוכל לומר דת"ק ב"ש הוא סמכו קושייתם כאן כנ"ל:
שם ד"ה ואחרות וכו'. עיין מהר"ם עד התם מברייתא וכו'. דהאי דקתני לקמי' וכו' ור"ל דמהכא וכו' כצ"ל עד וביבמות (דף פ"א) וכאן הס"ד ומ"ש אח"כ א"ל וכו' שייך לדף ד':