יסודות בייחוד · ב. איסור ייחוד, "עשה" או "לאו"
הגר''א (ס' כב ס''ק ד) כתב דאיסור יחוד הינו איסור עשה. אך בשו''ת שם אריה (ס' לג) כתב בתוך דבריו דהוי איסור לאו. וכן משמע מהב''ש (שם ס''ק א) דאיסור יחוד הינו איסור לאו, שהרי כתב דלדעת הרמב''ם אינו לוקה על איסור יחוד כיון דסובר שאינו איסור תורה. ש''מ דהסוברים דהוי איסור תורה סברי דלוקין על איסור יחוד כיון דהוי לאו. ועיין במנחת חינוך (מצוה קפח אות ב) שהקשה על הב''ש, וכן בשו''ת להורות נתן (ח''ז ס' פח) העיר על הב''ש הנ''ל.
וע''ע בפני יהושע (קידושין פ: ד''ה ''אמר רב'') שכתב שאין איסור לאו ביחוד.
ומ''מ נראה שכל האחרונים הנ''ל, לא ראו את דברי המאירי בחידושיו (קידושין פ:) שכתב דאיסור יחוד אינו ממנין המצוות כלל, עיי''ש. ומשמע מדבריו שאינו לא איסור עשה ולא איסור לאו.