גליוני השס על שבת· רבי יוסף ענגיל
דף סג.
אין מקרא יוצא מידי פשוטו, נ"ב ע' מה שהארכתי בבית האוצר וע"ע שו"ת ח"צ סי' כ"ו:
שם כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא לי' לכולי' הש"ס, נ"ב כעין זה מועד קטן כ"ה א' דאוקמתי' לתלמודאי כי הוינא בר תמני סרי שנין:
שם כל העושה מצוה כו' שנא' שומר מצוה לא ידע דבר רע, נ"ב ע' אחרונים שהאריכו בדין מים שלנו למצת מצוה אי חיישי' לגילוי ולתקופה וכן בקטלנית לעניין ייבום די"ל דשומר מצוה כו' וע' ס' בכור שור עירובין ל' א' דכ' אהך דמערבין בבצים חיות וכמה סיני אומר שתים ופירש"י שם דסיני היינו ר' יוסף וכ' דאף דבש"ס פסחים ק"י ב' אמר דשני בצים הלמ"מ דהוו סכנתא מ"מ חשיב סעודה הראוי' דר' יוסף לטעמי' דס"ל דאין מערבין אלא לדבר מצוה ולכן אין לחוש לזוגות ע"ש וצע"ק מהך דפסחים ק"ט ב' דפריך אד' כוסות דהיכי מתקני רבנן מילתא דאתי בה לידי סכנה משום זוגות ע"ש וי"ל דשם נהי דאחרי דתיקנו רבנן הוא מצוה מ"מ לא ה"ל לרבנן להתחיל לתקוני ומשא"כ בעירוב בב' בצים עבור מצוה אחרת עצמותית אין חשש זוגות ודו"ק ובעניין קטלנית בייבום ע' שו"ת רד"ך בית ב' חדר י"ג בארוכה וע' בשו"ת גור ארי' יהודה חאה"ע סי' י"ט ובשו"ת נוב"י חאה"ע סי' ז' ובשו"ת ח"צ סי' א' ולא ראו דברי השו"ת רד"ך הנ"ל שרוב דבריהם ופלפולם כבר בא שמה ומצאתי עוד בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשנ"ד דכ' דאף דאכילה בין מנחה למעריב הוא סכנה מ"מ בסעודה שלישית דשבת אין חשש דשומר מצוה לא ידע דבר רע ע"ש וע"ע שו"ת מעיל צדקה סי' כ"ו שכ' דמ"ש הראשונים דבזמן שיש סכנת דרכים אין יכול לכוף את אשתו לעלות לא"י היינו רק לכוף את אשתו אבל בעצמו הרוצה לנסוע אין מוחין בידו כי לבו שלם ובטוח בד' דשומר מצוה לא ידע דבר רע וכו' עכ"ל ועפיד"ז יש ליישב ג"כ הך דברכות י' ב' וסיכנתי בעצמי כו' עמש"ש בגליון וי"ל דזהו הכוונה שם כדי היית כו' היינו דכיון דעברת על דברי ב"ה שהלכה כמותן ממילא כדי היית לחוב בעצמך דכיון דהלכה כב"ה א"כ לא הוי הנטי' מצוה כלל ולא שייך שומר מצוה כו' וממילא הי' אפשר שתבוא לידי סכנה ונזק וע"ש בברכות בגמ' ועמ"ש על הגליון חולין ט' ב' וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז מש"ש החכם שאליו התשובה דנס שלא אירע קרי לכ"ג ביוה"כ הי' מפאת שהתורה ציותה עליו פרישה מאשה ז' ימים ושומר מצוה לא ידע דבר רע ולכן לא גרמה לו הפרישה ראיית קרי ע"ש ומה שהשיב שם התשב"ץ דהפרישה מאשה הרי הוא רק דרבנן לא ידעתי מה הקושי' דגם במצות הדרבנן שייך זה כמובן וע"ע שו"ת ח"צ סי' י"א מש"ש ומה שאומרות מן האסטניסות מילי דכדי נינהו ושומר מצוה לא ידע דבר רע כו' וע' ט"ז יו"ד סי' קט"ז סק"א מש"ש בדרישה מביא כו' וע' ס' עצי אלמוגים ה' נט"י סי' ק"ס ס"ק יו"ד:
שם אם ת"ח נוקם ונוטר כנחש הוא חגריהו כו', נ"ב מעין זה יומא כ"ב ב' כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח: