אור ברסלב

גליוני השס על שבת· רבי יוסף ענגיל

דף סב:

דף סב.

אבל מידי דאית בי' תענוג ולית בי' שמחה כו', נ"ב מכאן דקדק בס' בכור שור שלהי תענית דשמחה ועונג תרי מילי נינהו וע"כ אף דכתי' וקראת לשבת עונג מ"מ אין חיוב שמחה בשבת עש"ה וכבר הארכתי במ"א בעניין חיוב שמחה בשבת וע"ע בזה ל' שו"ת הרא"ש כלל ה' אות ח' דמרהיטת לשונו שם משמע דיש

גם בשבת מצות שמחה עש"ה וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' חצ"ר עש"ה וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קכ"א וע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל"א ע"ש תשובת הגאון ר' דוד אופנהיים ז"ל ע"ש תוך התשובה דכ' דרך פשיטות דאין חיוב שמחה בשבת ואי יש ביו"ט חיוב עונג לכאורה לבכור שור הנ"ל אין ביו"ט חיוב עונג וע' מנחות ס"ה א' עמד ותיקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים ומשמע דיש עניין עונג ביו"ט וכן דאין עניין שמחה בשבת מדלא אמר מתענגין ושמחין אם לא דבכלל עונג איתי' גם לשמחה ואולם אין לדקדק שם כ"כ כי הם דברי הצדוקי:

שם רש"י ד"ה ושאני הכא כ' ליכא למימר נעשה כלי טפל לריח שאין בו שום ממש, נ"ב כסברא זאת בתוס' ביצה ל"ט א' ד"ה ותיפוק לי':

שם רש"י ד"ה פתהן כ' כמו פתחיהן היינו דה' מתחלף בחי"ת ונדרש פתהן כמו פתחן וע' ריש כיצד מברכין דקיבצתי שם כזה הרבה וכבר קצרה שם היריעה מהכיל וע"ע לקמן ע"ז ב' הוצא חציצה והיינו ג"כ דמתפרש הוצא כמו תוצא והוא מל' חציצה וע"ע סנהדרין ל"ט ב' והזונות רחצו כו' למרק שתי חזיונות כו' והיינו דדריש הזונות כמו חזונות ושם ק"ג א' התוך כו' מקום שמחתכין בו כו' דריש התוך כמו חתוך וע"ע ב"ב צ"א א' מאי הזאת נעמי כו' חזיתם נעמי כו' והיינו ג"כ דדריש הזאת כמו חזאת ומפרש לי' מל' חזינן חזיתם נעמי דו"ק כי כן כוונת הדרש שם דאי הכוונה אל המקרא כמשמעו לא הי' לו לומר ל' חזיתם רק ראיתם נעמי כו' וכמובן וע"ע יומא נ"ד א' דדריש הדרה כמו חדרה וע"ע ר"ש כלים פ"ג מ"ה מ"ה דכ' וחידוק כמו הידוק וכזה בעירובין ק"א א' טובם כחדק שמהדקין את הרשעים לגיהנם כו' וע"ע כלים שם פט"ז מ"ד במשנה תיבת קיחותיו ובר"ש הגי' קיהותיו ושניהם אחד דה"א וחית מתחלפים:

תוכן העניינים

גליוני השס על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה