גליוני השס על ראש השנה· רבי יוסף ענגיל
דף כז:
אעפ"י שזה שמע וזה שמע כי', נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רע"ט וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תת"ט פי' דה"ק וכן מי שהי' עובר אחורי ביהכ"נ כו' אם כיון לבו להדיא יצא ואם לאו דלא כיון לבו להדיא רק שמע סתמא לא יצא משא"כ מי שהוא בביהכ"נ אפי' סתמא יצא דכיון דבא לביהכ"נ לצאת י"ח בכלל הציבור ה"ל הסתמא לשמה אעפ"י שלא כיון בשעת שמיעה וזהו שפירש התנא אעפ"י שזה העובר שמע וזה שהוא בביהכ"נ שמע מ"מ זה כיוון לבו וזה לא כיוון לבי היינו דזה סהמי' ככיוון וזה אין סתמי' ככיוון ומיושב בזה כל הדקדוקים שיש לדקדק במשנה עש"ה ומה שמפרש הך דזה כיוון לבו דהכוונה דסתמי' ככיוון יש לי דוגמא אליו בסוכה כ' א' דאמר ומאי עשאה לשכיבה דקאמר סני קאמר סתם עשייתה נמי לשכיבה כו' וע' תוספתא פרק ב' דשם נאמר אעפ"י שזה שמע וזה שמע זה כיון לבו וזה לא כיון לבו זה שכיון לבי יצא וזה שלא כיון לבי לא יצא שאין הכל הולך אלא אחר כוונת הלב שנא' תכין לבם תקשיב אזניך ואומר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצורנה עכ"ל התוספתא ונ' כוונת התוספתא דרך מוסר דבדברו מדין כוונת הלב דבעי' העיר ג"כ דלא לבד דצריך כוונת הלב לצאת ידי מצוה דק ראוי שיהי' שם ג"כ כוונת השתעבדות והתכנעות הלב להיות בטעם תכין לבם וגו' תנה בני לבך לי וגו' וזה נראה נמי כוונת המשנה דאחרי שאמר כאן זה. כיון לבו כו' סמך לו מיד והי' כאשר ירים משה ידו וגו' אלא לומר לך כ"ז שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים כו':
שם הוסיף עליו כל שהוא כו'. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ס"ה:
שם איכא דרמי להו, נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל והוא עוד בכתובות כ"ז א' וערכין כ"ז ב' וב"ב י"א א' ועוד שם כ"ו א' וב"מ פ"א א' וע"ע ע"ז ט"ז ב' רבינא רמי מתני' אבריתא ומשני: