אור ברסלב

גליוני השס על ראש השנה· רבי יוסף ענגיל

דף כז.

דף כו:

ציפהו זהב במקום הנחת פיו פסול, נ"ב במהרי"ל ה' שופר וז"ל ואמר מהר"י סג"ל ע"ה הא דאמרי' צפהו זהב אסור לתקוע בו היינו טעמא דאין קטיגור של זהב שעשו ממנו העגל נעשה סניגור והשופר נכנס לפני ולפנים כדרך כ"ג ביוה"כ עכ"ל וצ"ל דשלא במקום הנחת פה לא שייך תו טעם זה:

שם וכן הנהיג ר' חלפתא בצפורי ורחב"ת בסכני וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח בהר הבית בלבד, נ"ב כל' זה תענית ט"ז ב':

שם לפני המלך ד' הוא דבעי' כו', נ"ב בטורי אבן האריך אי ירושלים מיקרי לפני ד' בעלמא כמו גבי מעשר ואינו כעת לפני וע' ירושלמי סוכה פ"ג הי"א ושמחתם לפני ד' אלקיכם שבעת ימים בירושלים:

שם בתשרי נברא העולם, נ"ב ע' תוד"ה כמאן דאלו ואלו דא"ח ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן עכ"ל ונ' דאע"ג דבתשרי רק עלה במחשבה לבראות עכ"ז יתכן הלשון בתשרי נברא העולם וגם ל' התפלה זה היום תחלת מעשיך דכזה מצינו בפסחים נ"ד א' בבריתא י' דברים נבראו בע"ש כו' ר' נחמי' אומר משום אביו אף האור כו' וקמפרש התם דבע"ש רק עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד מוצ"ש הרי דגם המחשבה נקראת בריאה וע' באור החיים עה"ת פסוק בראשית אופן ט"ז שכ' כדברי התוס' דכאן מסברא דנפשי' וע"ש שכ' דנוכל לומר כי בניסן חשב ובתשרי יצא לפועל וכן להיפוך עכ"ל ואולם מתוס' דכאן נ' דסבירא להו בהחלט דבתשרי הי' המחשבה ובניסן המעשה וכן מבואר בשם האר"י ז"ל בפי' היום הרת עולם שאומרים בר"ה דהוא מל' הריון היינו מחשבה וכנודע:

תוכן העניינים

גליוני השס על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה