גליוני השס על נזיר· רבי יוסף ענגיל
דף ד.
הרי מושבע כו', נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' י"א י"ב י"ג י"ד וע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרפ"ח עש"ה וע' ס' הפרדס לרש"י ה' שבת סי' קי"ב דלכתחלה יקדש הנזיר על הפת מיהו אם מיהר וקידש על היין נתחייב לשתות וצריך לשתות היין לצאת י"ח קידוש ע"ש וק' להבין דהא כיון דמקדשין על הפת לכתחלה א"כ הרי אין היין מצוה מחויבת ומדוע לא יחול נזירות עליו ואי בשביל שמיהר וקידש וחוששין שלא תהא ברכתו לבטלה א"כ לאו דווקא בקידוש רק נזיר שבירך על יין בפה"ג תמיד יתחייב לשתותו וצ"ל כוונתו דכיון דהקידוש בעצמותו מחויב והוא באחד מב' פנים או בפת או ביין ע"כ במה שמקדש הוא הוא חיוב העצמותי וע"כ כיון שמיהר וקידש על היין נעשה היין מצוה העצמותית ואין הנזירות מבטלתו ודוגמתו כתבתי בלקח טוב כלל י"א דאין ראי' מהך דייבום דיבמות כ' דגם עשה שאין מעכבת דחי ל"ת דשאני התם דכיון שאחד משניהם או יבום או חליצה הוא חיוב עצמותי המעכב ע"כ מה שהוא עושה או יבום או חליצה הוא הוא החיוב העצמותי המעכב ושפיר דוחה ל"ת עש"ה ושוב מצאתי בשו"ת רדב"ז ח"א סי' נ"ו דכ' בייבום וחליצה גופיהו שאם נשבע שלא לייבם או שלא לחלוץ לא חשיב נשבע לבטל את המצוה והשבועה חלה כיון שאפשר לקיים המצוה באידך וע"ש דדן בזה ולא ברירא לי' כל כך עש"ה ונזכרתי דכן הוא בש"ע יו"ד סי' רל"ט סעי' ז' בשם שו"ת הרא"ש והוא שם כלל י"א אות ו' עש"ה וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' ר"פ כ' ג"כ כן עש"ה וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ק' דמתבאר משם כדברינו דכיון דאחת מהם מוכרח לעשות חשוב נשבע לבטל את המצוה אפי' בנשבע לבטל אחת מהן עש"ה וע"ע ס' נחלת שבעה סי' כ"ב אות א' ומש"ש ועוד קשיא לי טובא על הגאון מהר"ם פדואה כו' ומש"ש בד"ה שוב מצאתי בתשובת מהר"י בי רב כו' עש"ה ועמ"ש בגליון פסחים ד' א':
שם אלא כו' שבועה שאשתה כו', נ"ב ע' תוספתא במכלתין פ"ד דיין לא הותר מכללו אצל מצוה כו' כיצד נזיר ששתה יין של תרומה ויין של מע"ש שבועה שאשתה יין ושתה ה"ז חייב כו' וע"ע סיפרי נשא פיסקא כ"ג דמבואר שם ג"כ דרשא הנ"ל מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין רשות ונקט שם יין של מע"ש לבד עש"ה ובחידושי הארכתי בזה:
שם הריני כשמשן נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' מ"ב דמי שאמר הריני נזיר בנזירות שמשום [שהי' ע"ה וסבור שהשם שמשום] לא הוי נזיר דשמשום אינו לא יד ולא כינוי ע"ש וע' ירושלמי כאן וע"ש סי' תק"ו חידוש האומר הריני נזיר שמשון עשרים שנה הוי נזיר שמשון לעולם עש"ה דדן אותו מאומר הריני נזיר יום אחד דהוי נזיר שלשים ולענ"ד יש לחלק טובא דשם תרוייהו קדושת זמן נינהו משא"כ נזירות שמשון דעצם הקדושה נצחית לכן כשמקבל קדושה זמניית ה"ל כמקבל קדושה אחרת לגמרי ודו"ק היטיב ובעניין האומר שמשום ע"ע שם ח"ג סי' תתקפ"ג:
שם תוד"ה מה כ' וא"ת שאלה איכא ביניהו כו' וי"ל מילתא דליתא בנזירות לא קתני כו', נ"ב ע' כקושי' זו ותירוצה בתוס' יומא נ' ב' ד"ה חומר: