גליוני השס על כתובות· רבי יוסף ענגיל
דף כז:
מה לי לשקר במקום עדים לא אמרי', נ"ב ע' מסורת הש"ס וע"ע תוי"ט פאה פ"ח מ"ג ד"ה ואין נאמנין על הקמח ובשנות אלי' שם:
שם דמרי בר איסק כו', נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' מ"ז וע"ע שו"ת הריב"ש סי' ק"ע הביא מהך דתרתי לא עבדי דכאן סמך למקומות שנהגו להשביע עדים ע"ש:
שם ומיסתפנו מיני' דגברא אלמא הוא, נ"ב יל"ע היכא דאין הוא אלם רק יש לו בן או שאר קרוב אלם אי שייך לומר דמיסתפו כו' ובבן יש להסתפק יותר דיש לו נגיעה בדבר שהוא יורשו וע' שו"ת שארית יוסף סי' ע"ח דכ' בנידון כמו זה דבעי' הוא עצמו אלם משא"כ באביו או שאר קרוב אלם ואף דיש להם נגיעה בדבר וע"ש שהביא ראי' מגמ' ב"ב מ"ז א' דגזלן אין לו חזקה לפי שמתיראין ממנו למחות ואעפ"כ בן גזלן יש לו חזקה עש"ה:
שם הכי דאיננא לך ולכלהו אלמי חברך, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהרי"ו סי' קמ"ט:
שם המעון הזה, נ"ב כל' זה כריתות ח' א' במשנה וכ"ה א' במשנה:
שם אמרו לו אין אדם מעיד על עצמו, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' ט"ו וסי' קכ"ד:
שם תנא ואעפ"כ ייחד כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ם פאדווה סי' יו"ד:
שם רש"י ד"ה לא תנשא כ' לפי שמכיר' ברמיזותיו וקריצותיו, נ"ב לשון הגמ' יבמות ק"ח ב':