גליוני השס על ירושלמי שבת· רבי יוסף ענגיל
פרק ב
הלכה א
בשבת כתי' לא תעשה כל מלאכה נעשית היא מאילי', נ"ב כל' זה לקמן פי"א ה"א:
שם ויש כאן זו, נ"ב תיבת כאן פירושו כמו "כעין" והיינו דכמו דאמרי' דשריפת קדשים בזמנו ביום ושלא בזמנו בין ביום ובין בלילה וכן במילה לר' ישמעאל כך יש עוד כעין זו בטבילה דנדה כו' בזמנה טובלת רק בלילה ושלא בזמנה טובלת בין ביום ובין בלילה [ונ' דצ"ל א"ר יוחנן ויש כאן זו כו' ואח"כ צ"ל תני ר' יוסי כו' מניין לכל הנימולים כו']:
שם ר' נחמן כו' מצוה להקדים כדי לזרז במצוה וכן חמיין רבנן מקדמין לעיבורה, נ"ב כצ"ל וכמ"ש הק"ע ונ' דקאי אדלעיל דעבר זמנה טובלת בין ביום ובין בלילה דמשמע הל' דכמה שתחפוץ תעשה לטבול ביום או בלילה וע"ז אמר דאדרבה מצוה שתקדים ותטבול ביום דאפי' אי טבילה בזמנה לאו מצוה מ"מ גוף הטבילה מצוה לכ"ע ושייך בה זריזין מקדימין למצוות כבכל המצוות, וגם י"ל דקאי אדלעיל דאמר דבזמנה טובלת בלילה ושלא בזמנה טובלת אפי' ביום והי' אפשר לנדה לחשוב דמוטב לה להמתין בטבילתה אלמחר לשתוכל לטבול ביום כי הטבילה בלילה קשה יותר מפני הצינה והאפילה וכדומה וע"כ אמר דאין לה לאחר רק לטבול בזמנה בלילה מפאת זריזין מקדימין וכנ"ל [וע' ירושלמי נדה פ"ב ה"ד זאת אומרת שאסור לאשה לשהות בטומאתה ע"ש]:
שם מדליקין בנפט, נ"ב תיבת נפט נזכר לקמן במשנה והוא נזכר בבבלי במכלתין כ"פ וכן בירושלמי נזכר בכ"ד ע' ירושלמי סוטה פ"ח ה"ג אש כנגד הנפט שלהן ובירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ב בפתילה של נפט היא מתניתא:
הלכה ד
דר' יודה אמר משקה טופח חיבור, נ"ב כזה בירושלמי עירובין פ"י ה"ה וע"ע שם ה"ב בסופה וע' בבלי גיטין ט"ז א' ובתוס' שם וע' עדיות פ"ד מ"ו בה"א משקה טופח ר' יהודה אומר כו' טופח ומטפיח והובא בירושלמי ברכות פ"ח ה"ג וע' טהרות פרק א' משנה ט' אם יש ביניהם משקה טופח ע"ש בר"ש וע' בר"ש סוף מס' פרה מה שהביא מתוספתא:
הלכה ז
ר' שמואל בר ר' יצחק הוה מפקיד כו' אלא כל מה דהוה אכל מן שוקא הוה אכל, נ"ב כן הוא גם בירושלמי דמאי פ"ב ה"ב מה את בעי מר' שמואל בר ר' יצחק דכל מה דהוא אכל משוקא הוא אכל: