גליוני השס על ירושלמי עבודה זרה· רבי יוסף ענגיל
פרק ב · הלכה ד
כן (כצ"ל) אנן אמרין אהין דדון של מימי רגלים לא בלע. פי' אטו נאמר דעביט של מימי רגלים אינו בולע הא וודאי בולע מדחייבין להרחיק ממנו ד' אמות לק"ש כמבואר בבבלי וירושלמי ברכות שלהי מי שמתו ואילו לא הי' בולע לא הי' צריך להרחיק ע' תוס' ברכות שם כ"ה ב' ד"ה גרף [ומ"שש התוס' אפשר דשרי להנ"ל יש ראי' מכאן דוודאי שרי ואולם י"ל כאן לברייתא המובאה בבבלי זבחים ע"ט ב' חרסן של זב וזבה כו' ע"ש דמשם מתבאר ג"כ דעביט של מי רגלים של חרס בולע עש"ה וע"ע בבבלי נדה ס"ב ב']: