אור ברסלב

גליוני השס על ירושלמי עבודה זרה· רבי יוסף ענגיל

פרק ב

פרק א

הלכה ג

ולכל דבה. נ"ב כל' זה לקמן פ"ה הי"א בסופה, וע"ע ירושלמי שביעית פ"ה ה"ב ודמיא היא כל רבה והוא ט"ס ג"כ תיבת רבה וצ"ל דבה והך דשביעית דומה להך דלקמן פ"ה הי"א וע"ש בירושלמי שביעית ברידב"ז:

הלכה ד

כן (כצ"ל) אנן אמרין אהין דדון של מימי רגלים לא בלע. פי' אטו נאמר דעביט של מימי רגלים אינו בולע הא וודאי בולע מדחייבין להרחיק ממנו ד' אמות לק"ש כמבואר בבבלי וירושלמי ברכות שלהי מי שמתו ואילו לא הי' בולע לא הי' צריך להרחיק ע' תוס' ברכות שם כ"ה ב' ד"ה גרף [ומ"שש התוס' אפשר דשרי להנ"ל יש ראי' מכאן דוודאי שרי ואולם י"ל כאן לברייתא המובאה בבבלי זבחים ע"ט ב' חרסן של זב וזבה כו' ע"ש דמשם מתבאר ג"כ דעביט של מי רגלים של חרס בולע עש"ה וע"ע בבבלי נדה ס"ב ב']:

הלכה ה

תמן תנינן כו' עד ישנה לאחד שנים עשר חדש. נ"ב ירושלמי שבת פ"ד ה"א ע"ש:

הלכה ט

הדא דאת אמר כו' הא דבר ברי כו'. נ"ב לקמן פ"ה ה"ד:

תוכן העניינים

גליוני השס על ירושלמי עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה