גליוני השס על ירושלמי סוטה· רבי יוסף ענגיל
פרק ט
הלכה ג
מטיבורו ממקום שהולד נוצר. נ"ב הוזכר בירושלמי נדה פ"ג ה"ג מטיבורו אדם נוצר כו':
הלכה ה
דר' ישמעאל אמר כל דבר שהי' בכלל כו' דרבנן אמרין הרי הוא בכללו כו'. נ"ב ירושלמי פאה פ"א ה"ד:
הלכה י
והית' הצאן נכנסת ויוצאת דרך עלי'. נ"ב כצ"ל ודוגמתו בירושלמי שביעית פ"ג ה"ג ומוליך ומביא את הצאן דרך עלי':
הלכה טו
ר' ירמי' שיבשב עטרה ולבש. נ"ב כצ"ל [ותיבות של זית צריך למחוק דר' ירמי' עצמו האמר לעיל בשם רב דשל זית אסור וכן נ' מהפני משה דלא גרם לתיבות של זית] והפי' דעשה עטרה מהדם שנקרא שיבשא וע' תוס' כתובות י"ז א' ד"ה שיטתי' וע' ירושלמי ע"ז פ"ג ה"א] ולבש וע' פני משה דפי' דעשה עטרה מזמורה ונ' לפירושו הכוונה שעשה עטרה מזמורות הגפן דנקראים שבישא ע' רש"י ברכות ה' ב' ד"ה שבישא ואולם פירושינו נ' יותר לענ"ד:
אבל עושה הוא אפיפיירות. נ"ב ע' תיבת אפיפיירות במשניות כלאים פ"ו ה"ג:
הלכה טז
משמת בן עזאי פסקו השקדנים משמת בן זומא פסקו התלמידים. נ"ב ע' ירושלמי קידושין פ"ג ה"ט משמת בן עזאי ובן זומא פסקו השקדנים וצ"ל דהוא ט"ס שם תיבות "ובן זומא":
משמת כו' ור' יוסי קטונתא כו' ולמה נקרא קטונתא שהי' תמציתן כו'. נ"ב ירושלמי ב"ק פ"ג ה"ז:
סוף הספר