גליוני השס על ירושלמי סוטה· רבי יוסף ענגיל
פרק ב · הלכה ד
לא צורכה דלא הואיל וניתנה למחיקה. נ"ב פי' דזה עצמו סברת האיבעי' שלו שיש בה קדושה דאף דסופה להמחק מ"מ כיון דניתנה כך למחיקה וזו היא מצותה לכן אין עניין המחיקה מגרע קדושתה כיון דניתנה ומצותה בכך וע' דוגמא בתוס' מנחות נ"ב א' ד"ה ואין דאף דאפר הקדש מותר מ"מ אפר פרה דכל מצותה לשריפה אין השריפה מסלקת קדושתה והיו מועלין באפרה לולי מיעוטא דהיא עש"ה: