גליוני השס על ירושלמי סוטה· רבי יוסף ענגיל
פרק ב · הלכה א
מנחתה מלמד שהיא קדשה לשמה ותני ר' חיי' ופליג ליקרב כליל אינה יכולה מפני שותפותה של אשה לאכול אינה יכולה מפני שותפותו של איש אלא הקומץ יקרב לעצמו והשיריים קריבין לעצמן ואת אמר מנחתה (ודחי) כשם שהיא קדשה כך היא קדשה לשמו ואלא (דקתני מנחתה) מה דאישתעי קריא כו'. כצ"ל: